דברי אמת
וישב אברהם אל נעריו כו'. י"ל ודאי ששב אליהם ולשון ויקומו וילכו יחדיו ודאי כן. ואח"כ וישב אברהם בבאר שבע והם היכן הי'. נראה בעזרתו ית' דהנה כתיב קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. פרשנו בעזרתו ית'. דהנה כתיב רצון יראיו יעשה שהצדיק המחזיק עצמו גרוע מבני אדם הגם אם אין כן כיון שה' ית' אתו כדאיתא אני את דכא עובר קדושתו ית' דרך בני אדם שמחזיק עצמו לגרוע מהם לפי מחשבתו של הצדיק ע"י זה חוזרים בתשובה וזה קרוב ה' כו'. ע"י זה ואת דכאי רוח יושיע. פירוש הנדכאים מרוח הקדוש יושיע כנ"ל. והנה אברהם אבינו ע"ה לא בא לו שום גבהות ע"י נסיון זה אדרבה הי' שפל בעניו יותר וכמו שפרשנו על וזה לך האות כי אנכי שלחתיך פי' בקיציר מה שאתה שפל בעיניך שאמרת מי אנכי כו'. ולא בא לך גיאות מדיבורי עמך הוא אות שאתה הולך בדרך אמת ולא בא לך גאוה אדרבה מוסיף הכנעה ובושה מלפניו ית' וזה וישב אברהם אל נעריו. הגם שהיו מנוערים מן המצות שב אליהם והחזיק עצמו כהם עי"ז ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע הוא הקדושה העליונה כי העלה אותם במה שהחזיק עצמו כהם כנ"ל אעפ"כ וישב אברהם בבאר שבע כי הוא לבד נתיישב שם ולא הם כ"א לפי שעה הוליך אותם עמו לשם:
רש"י
וישב אברהם בבאר שבע. לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב, י"ב שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם כ"ו שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה:
אבן עזרא
וישב אברהם. ולא הזכיר יצחק כי הוא ברשותו והאומות ששחטו ועזבו ואח"כ חיה אמר הפך הכתוב: