הטור הארוך
קמואל אבי ארם. כתב הרמב"ן הזכיר ארם כדי להזכיר קמואל כי היה ארם בנו נכבד מהאב ואולי קמואל אחר היה בעולם בדורם ולכך הוצרך לייחס זה:
הכתב והקבלה
קמואל אבי ארם. תיב"ע רב קסומיא דארמאי, ובמד"ר אמרו הוא לבן הוא קמואל ולמה נקרא שמו קמואל שקם כנגד אומתו של אל, ובילקוט איתא הוא בלעם הוא קמואל. ונ"ל דלית בין הנך תרי לישנא ולא כלום, לדברי יב"ע בתרגומו ר"פ בלק, לבן הארמי הוא בלעם, דבעא למבלע ית עמא בית ישראל, בר בעור דאיטפש מסוגעי חכמתי' ולא חס על ישראל זרעא דבני בנתיה (עיין סנהדרין ק"ה א') ובספר הישר אמר בני קמואל ארם ורחוב וגו' וילך ארם בן קמואל ורחוב אחיו מהלאה הרבה וימצאו בקעה בארץ על נהר פרת ויבנו שם עיר ויקראו שם העיר בשם פתור בן ארם, היא ארם נהרים עד היום הזה, ע"כ, ושם היה מושבו של לבן ככתוב (חיי שרה כ"ד יו"ד) וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור. ושם מושבו של בלעם ככתוב בבלק פתור ארם נהרים, והדברים מסכימים זה לזה, אמנם אין דברי רבותינו בזה כפשטן, דהא מבואר דלבן הארמי הוא בן בתואל, שהיה אחי קמואל בן נחור וכן על בלעם אמרו (סנהדרין ק"י ב') בלעם חגירא בר תלתין ותלת שנין הוה כד קטיל יתי' פינחס, אבל כוונת אמרם קמואל הוא לבן הוא בלעם, שהוא היה השרש להפריא רוש ולענה בלבן ובלעם, וממנו צמחו פרחי הקוסמים האלה, דומה למ"ש (ויגש מ"ו יו"ד) ושאול בן הכנענית, עמש"ש: ובמכדרשב"י (ויצא קס"ו ב') לבן הארמי הוה חרש בחרשין ורב בקוסמין ואבוי דבעור הוה ובעור אבוי דבלעם ולבן חכם בחרשין וקוסמין יתיר מכלהו וכל מה דידע בלעם מני' הוה: