אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ובזה יובן בס"ד המדרש וז"ל וישקול אברהם לעפרון את הכסף וכו'. הה"ד נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו שחסרתו התורה וא"ו ע"כ. והנה יש לדקדק דמה יחוש עפרון בחסרון זה ומה איכפת לו אם יכתב שמו בוא"ו או בלא וא"ו וכפי האמור אתי שפיר דאם יכתב בלא וא"ו א"כ נפל הרמז שלו שעשה כנגד אותיות אמצעיים דאם יכתב עפרן בלא וא"ו אזי אותיות הפ"ה והר"יש יהיו אמצעים ואין אות הר"יש נקרא אמצעי יותר מן הפ"ה משא"כ אם הוא בו"או אזי אות הר"יש הוא אמצעי גמור וא"כ נפל הרמז שלו שאמר ביני ובינך ואין זה כי אם להיותו רע עין בקש ת' כסף כמנין ר"ע ע"ין וזהו נבהל להון איש רע עין. ולא ידע כי חסר יבואנו גם עוד דהשתא שנכתב עפרן בלא וא"ו אז יבא אברהם לומד שבקש כמנין שמו שעפרן בלא וא"ו גי' ת':
פענח רזא
וישקול אברהם לעפרון את הכסף, בכאן נכתב עפרן חסר שהוא בגימט' ת', לגנותו כמנין הכסף שלקח ממנו ארבע מאות שקל כסף, אברהם נתכוין לקנות לכ"א מישראל אמה על אמה במערה, כי קרקע שנקנית ונפדית בעד ת' שקלים יהי' בה ששים רבוא אמה על אמה, צא ולמד מחצר המשכן שהי' קרקע של סאתים והי' ארכו ק' ורחבו נ', הרי לך בקרקע סאתים נ' מאות אמה על אמה שהם ח' אלף דהיינו חצי רבוא, והרי קרקע שיש בה ט"ו פעמים כאלה דהיינו זרע חומר שעורים שכתוב בתורה שהוא ל' סאין שהם ט"ו פעמים סאתים נפדית בעד חמשים שקלים ככתוב בתורת משה, והנה בקרקע ההוא יש ט"ו חצאי ריבואות אמה על אמה, א"כ ת' שקלים שהם ח' פעמים נ' שקלים נפדית בהם קרקע שיש בה ח' פעמים כזאת דהיינו ח' פעמים ט"ו חצאי ריבואות אמות, שהם ד' פעמים ט"ו ריבואות שלמים שהם בין הכל ששים ריבואות אמה על אמה, רי"ח:
רש"י
וישקל אברהם לעפרן. חָסֵר וָי"ו; לְפִי שֶׁאָמַר הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מְעַט לֹא עָשָׂה (בבא מציעא פ"ז), שֶׁנָּטַל מִמֶּנוּ שְׁקָלִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן קַנְטָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר עֹבֵר לַסֹּחֵר, שֶׁמִּתְקַבְּלִים בְּשֶׁקֶל בְּכָל מָקוֹם (שם ובכורות נ'), וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשִּׁקְלֵיהֶן גְּדוֹלִים, שֶׁהֵן קַנְטָרִין צנטינא"רש בלע"ז: