פירושים על בראשית 23:3: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת וגו׳ גר ותושב אנכי וגו׳. י״ל מה טעם פעם אמר לשון עמכם באומרו תנו לי אחזת קבר עמכם ופעם אומר לשון בתוככם באומרו יתננה לי בתוככם לאחזת קבר. עוד פעם אומר מלת את עם לשון מתי או מתך. את מתי מלפני. ופעם אומר בלתי את באומרו ואקברה מתי מלפני מקבור מתך. עוד מה טעם ופגעו לי בעפרון בן צוחר למה הוצרך לבני חת לבקש עליו אחר שהיה נכבד ונשיא אלהים היה לו לדבר עמו פנים בפנים. שהרי שם היה יושב באומרו ועפרון יושב וגו׳. עוד פעם הוא מזכיר עם הארץ ובני חת ופעם עם הארץ לבד ופעם בני חת לבד. עוד מהו ויקם שדה עפרון וגו׳ מאת בני חת ולא אמר מאת עפרון שהוא בעל השדה. ויש להשיב על כל השאלות האלו כי אברהם אבינו ע״ה נתחכם מתחלה בענין שתעלה בידו מערת המכפלה לפי שידע מעלתה לכן לא שאל מהם תחלה למכור לו המערה שמא יחשבו לומר כי על ענין גדול נתן עיניו בה ולזה לא שאל מהם כי אם אחוזת קבר בעלמא כמ״ש גר ותושב אנכי עמכם וגו׳ ולא אמר בתוככם כי עשה עצמו טפל להם ואמר שהסבה שהכריחתו היא ואקברה מתי מלפני. והיה נתחכם בדבריו ולא אמר תנו לי קבר עמכם שא״כ מיד אם יאמרו לו במבחר קברינו וגו׳ יסתתמו דבריו ולא יוכל לבקש עוד יותר ואם יבקש יאמרו דברים בגו. ואמר גר ותושב כלומר גר ורציתי שאתיישב עמכם לחשיבותכם ולזה אין אני רוצה קבר א׳ לבד אלא אחוזת קבר למתים הרבה. והשיבוהו על ראשון ראשון כנגד מ״ש גר ותושב אמרו שמענו אדוני נשיא אלהים. וכנגד מ״ש עמכם שהוא טפל להם אמרו לו בתוכנו וכנגד מ״ש תנו לי אחוזת קבר עמכם שהוא אחוזת קרקע לבית הקברות למתים הרבה אמרו לו במבחר קברינו קבור את מתך אמרו קברינו לשון רבים ואמר את לרבות מתים אחרים. וכנגד מ״ש ואקברה מתי מלפני שהוא מת א׳ לבד דהיינו שרה אמרו לו דרך כבוד לכבוד שרה איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך כלומר אפי׳ איש חשוב שבנו שכבר תקן קברו לעצמו לא יכלה ממך מקבור מתך. ולזה לא אמרה את מתך אלא מתך לבד שהכוונה על מת אחד לבד. מיד וישתחו אברהם לעם הארץ לבני חת השתחוה לעם הארץ שיהיו לו עדים בדבר על המכירה ולבני חת שיבטלו וימחלו לו זכותם לפי שהם מצרנים לשדה עפרון החתי ולזה עשאם כשלוחים לקנות לו מעפרון בן צוחר כדי שאח״כ לא יוכלו לערער שהרי ודאי מחלו זכותם אז ולזה אמר להם יתננה לי בתוככם ולא אמר עמכם לומר שאע״פ שהיא בתוככם תהיו מוחלין לי זכותכם באותה שעה הבין עפרון כוונתו של אברהם ואמר לו למה לך כל זה להשפיל עצמך לבני חת כדי שיהיו מוחלין זכותם לזה אמר לו השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה כלומר במתנה ומתנה לית בה דינא דבר מצרא ולז״א לעיני בני עמי נתתיה לך כלומר בע״כ מיד וישתחו אברהם לפני עם הארץ שיהיו עדים בדבר שנתנה במתנה ואע״פ שדעתו לקנותה ממנו בכסף מ״מ רצה שלא ידעו בני חת במכירה ולא ידעו כי אם במתנה כי אז לית דינא דבר מצרא שכשיערערו יוציא להם שטר מתנה אבל מ״מ אברהם אבינו לא סמך על מתנתו של עפרון כי הכיר בו מתוך דבריו שלא נקנה בכל לבו וזה ממ״ש לעיני בני עמי נתתיה לך קבור מתך כי לא היל״ל קבור מתך שכיון שנתנה לו יעשה בה מה שלבו חפץ אבל כיון שאמר קבור מתך משמע שלא נתנה לו כי אם לקבורת מת אחד בלבד ולזה לא אמר קבור את מתך לכך בא אברהם לבקש לקנותה ממנו בסתר לפני עם הארץ שלא ידעו בה בני חת ויערערו מכח המצרנות. ולז״א וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה הוסיף את לרבות כמה מתים ולא רצה לומר מתי שלא יפתח פיו לשטן ויען עפרון את אברהם לאמר לו ארץ ארבע מאות וגו׳ ואת מתך קבור כלומר אפילו מתים הרבה ותהיה קנויה לגמרי מיד וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון וגו׳ אשר דבר באזני בני חת כו׳ ששקל לו הכסף במעמד בני חת והכוונה לומר שמתחלה היה נראה לאברהם שיתננה בדמים מועטים ולזה רצה שיעידו עדים שנתנה לו במתנה כדי שלא יהיה בה דינא דבר מצרא אבל המכירה תהיה בסתר ולא ידעו בה בני חת שלא יערערו מכח המצרנות ובזה יהיה לו ב׳ שטרות אחד של מתנה ואחד של מכר כדי ליפות כחו באחריות ובמצרנות. אמנם אחר שראה אברהם שנתנה לו בדמים יקרים שהם ד׳ מאות קנטרין לזה אמר מה תועלת עוד להסתיר במכירה כי ודאי לא ימצא אחד שיתן בה זה הסכום ולז״א הכתוב באזני בני חת. והנה אחר שקנאה אברהם בכסף חזר לקנותה בשטר ולזה אמר ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב כי כל זה הוא סיפור מ״ש בשטר שכתב ובירר בו הכל ואמר לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו כלומר לעיני בני חת שלא יוכלו לערער שהרי במעמדן היה הדבר בכל באי שער עירו שהם עדים בדבר. ואח״כ קבר אברהם את שרה אשתו וגו׳ ויקם השדה והמערה וגו׳ כלומר שקנאו ג״כ בחזקה שהחזיק בו וקבר בו שרה ונמצא שקנאו בכסף ובשטר ובחזקה כדי ליפות כח מקחו ולהסתלק מכל צד ערעור. ואמר מאת בני חת לפי שמתחלה לא היה ממש כי אם במצב בני חת שלא יערערו עליו ועתה הם מחלו זכותם וגו׳. הרס״ו זללה״ה:

פני מתו. רמז לגוף. ועוד תמצא פי' לאמר:

ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר. מלמד שאסור לספר לפני המת: י''פ בני חת בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד חכם כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם י''פ אות ח''ת: