בית הלוי על התורה
והיה הנערה אשר אומר אליה הגמיאיני נא מעט מים כו' וגם גמליך אשקה אותה הוכחת. י"ל דאע"ג דהכל היה בדרך ניחוש וסימן עכ"ז היה בדרך חכמה קצת. כי רצה לנסות אותה בכל המדות שלה אם טובות הנה ואם הם בהשכלה. ראשונה אם טובה היא במזגה ליתן לשתות לאיש שאינה מכרת אותו ובפרט כי לא היה שם צלוחית לשאוב מן הכד רק שתה מהכד בעצמו וכמו שאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך ואם איננה טובת המזג לא תתן, ובפרט מי יודע אם לא ימאס המים ברוק שבפיו ואם יש לו פה נקי מחולאת וכדומה, ואחר כך יראה מה תעשה במים שנתותרו אם תשאם להבית אינה בהשכלה כי אולי באמת פיו אינו נקי והטיל רוק בהכד. ואם היא משכלת אין לה לישא מותר המים לביתה. ואם תשפוך אותם הרי היא מבזה אותו כי בזיון גדול הוא לו ששופכת המים יען שתה הוא מהם, וע"כ עצה היעוצה שתאמר לו גם גמליך אשקה וידע בזה כי טובת המזג היא וגם בעלת שכל וגם בעלת דרך ארץ שלא לפגוע בכבוד של אדם. (וכמדומני שראיתי כתיב זה על ספר שכחתי שמו ואפשר כתוב שם בשינוי או בקיצור). וגם אם יש לה שלש מדות הללו עכ"ז אין זה ראיה שראויה היא לבית אברהם ליצחק ולזה התפלל לה' שיעלו לו הסימנים הללו שעושה לאותה שהוכיח ה' ליצחק. וזהו שהשיבה לו רבקה וגם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות, (לא כמו שאמר העבד שתאמר וגם לגמלך אשקה) שחסתה על כבודו פן יסבור ששפיכת המים אל השוקת הוא רק משום דאיננה רוצה לישא המים להבית, ולזה אמרה לו כי גם תשאב עוד מים אחרים עבור הגמלים עד כי כלו לשתות ובזה הניחה דעתו בכבוד:
פני דוד
בן איש חי
ואמרה שתה וגם גמלך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק י"ל למה עשה הסימן בהשקאת הגמלים ולא בהשקאת האנשים אשר עמו ונ"ל בס"ד כי הוא קבל מאברהם אע"ה שיצחק יוליד ב' בנים דוקא אחד צדיק מצד הטוב שבגבורת יצחק ואחד רשע מצד הסיגים אשר בגבורת יצחק ולכן א"ל ולקחתי אשה לבני ליצחק ר"ל אשה שתוליד שנים אחד נמשך מן הטוב שהוא בני ממש ואחד מן הסיגים שבגבורה הנקראת יצחק ולכן עשה הסימן שתאמר שישתה הוא כנגד בן הצדיק שתביא מיצחק וגם תאמר לו שתשאב לגמלים כנגד בן הבא מצד הסיגים שביצחק ולז"א אותה הוכחת לעבדך ליצחק עבדך כנגד בן הטוב וליצחק כנגד בן הבא מצד הסיגים שבו: