רד"ק
ויקד וישתחוה, ההשתחויה יותר מקידה. וארז"ל קידה על אפים השתחויה זו פישוט ידים ורגלים. והודה לאל שהצליח דרכו:
העמק דבר
וישתחו לה׳. היינו כריעה בשעה שאומר ברוך וכדאיתא בברכות די״ב כורע בברוך :
שד"ל
ויקוד וגו': נראה כדברי רז"ל (ברכות ל"ד ע"ב) קידה על אפים, ר"ל הגעת הקדקד לארץ (מה שלא ייתכן אלא אחרי הכריעה על ברכיים) והשתחויה פישוט ידים ורגלים, ר"ל שכל הנוף נוגע בארץ.