פירוש על בראשית 24:38

אם לא וגו׳. בלשון תנאי כדי שיהא במשמע שאם ילך ולא ישיג אזי יקח גם מארצו ואמר כן כדי שלא יבקשו תרקבי דדנרי ומש״ה הקדים.

אם לא וגו': אם לא כמו אלא (שהוא מורכב מן אם לא), וכן תירגם אנקלוס אלהן. וכאן שינה אליעזר, ואע"פ שאברהם התיר לו לקחת מכל בנות העיר, אמר להם שרצונו שלא יקח רק ממשפחתו כדי שיחשבו שהיה אברהם חפץ מאד בקרבתם (דון יצחק). והנה אברהם היה יודע כי בני משפחתו אינם כשרים הרבה יותר משאר אנשי העיר לפיכך אמר לאליעזר שיקח מבית אביו או מבנות המקום ההוא, אך אליעזר שראה שנתקיים נחש שלו והאמין כי אותה הוכיח ה' השתדל שייתנוה בנפש חפצה ובשמחה, כי ישישו בשמעם שאין אברהם חפץ אלא בהם. ועיין מה שכתבתי למעלה סוף פסוק ד'.

ואל משפחתי. שם משפחה לבעלי לשון הוא לשון התקרבות והתחברות, דומה לשרש ספח כמו ונספחו אל בית יעקב מהסתפח בנחלת ה', כלומר התדבקות (פערבונדען אנגעשלאָססען, צוגעזעללט) (עמ"ש בוישלח ל"ב כ"ג שתי שפחותיו) ולזה אברהם שלא היתה לו קרבת הדעת והתחברות עם בני משפחתו, להפרידו מהם באמונת יחידו של עולם, והם עדיין היו דבוקים באלהי נכר, לכן לא כינה אותם בשם משפחה כ"א בלשון מולדתי, אמנם אליעזר כעבד נאמן לבלי פרסם לעיניהם התרחקות אברהם ממנו קראם בשם משפחה, ולזה שינה ג"כ בלשונו לאמר ה' אשר התהלכתי לפניו, אף שאברהם אמר ה' אשר לקחתני מבית אבי, כי לא רצה לגלות להם בביאור גמור שבכונה ורצון הוא מרוחק מהם: