מי השלוח
ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני. במדרש רבה (בראשית פרשה ס"ה,ט"ו) אם לזווגך המציא לך, למאכלך על אחת כמה וכמה. ביאר בזה אאמו"ר זללה"ה כי הקרה ה' אלוקיך זהו רבקה, שהוא הורה ליצחק סדר ההנהגה במה שנתנה לו שני גדיי עיזים, דאיתא בפרקי דר"א (פ' ל"ב) שהם אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. והיינו כי מדת יצחק הוא יראה מופלגת וכו' וצריך לבירורים וצמצומים רבים לאין שיעור, כי אולי יש עוד ניצוץ קדוש שצריכים להעלותו ולתקנו והיה אריכת הגלות מאד בעבור זה וכו'. וזה רמזה רבקה במה שנתנה לו אחד זכר לפסח, כי פסח היינו כי חס רחמנא עלן שאין צריך לטרוח כל כך שהרי במצרים ג"כ נשארו ניצוצות שהרי עדיין הם חיים, ואיתא בכתבי האר"י שלא ביררו רק קליפה המיוחדת למצרים יותר מכל האומות אבל הקליפה שיש להם בשיתוף שאר האומות לא ביררו כלל וכו'. לכן כשיצחק סבור שהוא עשיו שאל אותו מה זה מהרת למצוא בני, היינו שברורין של עשיו צריכין להארכת הזמן מאד, והשיב לו יעקב כי הקרה ה' אלוקיך לפני, היינו שאין צריך לסבול כל כך והשי"ת יכול להושיע בזמן מועט כדכתיב (ישעיה מ"ה,י"ט) לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני.
(בית יעקב בראשית תולדות ל"ט)
(בית יעקב בראשית תולדות ל"ט)
רד"ק
ויאמר וגו', מפני קולו היה לבו נוקפו לפיכך היה חוקר אותו ונתן דעתו על מה שמהר לבוא מן השדה בציד.