פירוש על בראשית 28:21

וישב יעקב בארץ מגורי אביו. כתיב משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו (משלי טז כ). משכיל על דבר זה יעקב אבינו. שהיה משכיל לשוב אל אביו. שנא' ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים (בראשית כח כא). ימצא טוב. זה ארץ ישראל שנקרא טובה. שנאמר אל ארץ טובה ורחבה (שמות ג ח). ואומר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג כה). ובוטח בה' אשריו. שנאמר ואלהי אבי היה עמדי (בראשית לא ה). אשריו. שהרי עשו ברח מפניו שנא' וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (שם לו ו). וכה"א נסו ואין רודף רשע (משלי כח א). רשעים ארץ ישראל מקיאתן. צדיקים ארץ ישראל קולטתן. בעשו כתיב וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. ר' אליעזר אומר מפני שטר חוב. ר' יהושע אומר מפני הבושה. צדיקים ארץ ישראל קולטתן. דכתיב וישב יעקב בארץ מגורי אביו.

ושבתי בשלום אל בית אבי וגו׳. י״ל שהם אמרו ז״ל (ברכות ס״ג) הנפטר מחבירו אל יאמר לו לך בשלום. אלא לך לשלום. נראה שמלת בשלום הוא לשון קללה שהכוונה שלא יוסיף שום שלימות יותר וגו׳. וא״כ איך אמר יעקב ושבתי בשלום ולא לשלום. כי זהו טענת אבימלך ליצחק. לפי דעתי באומרו ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה׳ והענין לדעתי כי הם אמרו לו לך בשלום ולא לשלום כמ״ש הכתוב וילכו מאתו בשלום לכן אמרו ראינו כי ה׳ עמך כי אנחנו שלחנוך בשלום. ואתה לא נזוקת כי אתה עתה ברוך ה׳. וא״כ איך אמר יעקב ושבתי בשלום וגו׳. ואפשר לומר שהוא התפלל לאל שישמור אותו מכל נזק בחוצה לארץ ולא יהיה לו מיחוש ראש ולא שום נזק אלא יהיה בריא ושמור מכל נזק. וכאשר יחזור לארץ ישראל ימות במהרה כלומ׳ בא״י יהיה . . . . . והיה אלהים עמדו כי אפילו מדת הדין תיטיב עמו. אמנם כאשר יחזור לא״י אפי׳ מדת הרחמים תהפוך לכן . . . . . ובמדרש אמרו וכי יעקב לבד יצא והרי כמה חמרים וגו׳. על״ה במדרש רבה. אמנם י״ל מה הוא כוונת בעל המאמר שאין סברא לומר שהיה לכתוב לספר שיצאו חמרים וגמלים שדרך הכתוב לספר העיקר ויניח הטפל. וא״כ מה כוונתו באומרו והרי כמה חמרים וגו׳. ועוד אומרו אלא כל זמן הצדיק וגו׳. הנה בכל מקום שיאמר אלא הוא סותר התירוץ הראשון וכאן לא נאמר שום תירוץ קודם ומהו אלא. וי״ל שבעל המאמר הוקשה לו אומרו ויצא יעקב שהרי כבר נאמר בפרשה שעברה וישמע יעקב וגו׳. ולז״א שודאי לא ימנע מחלוקה או אומרו ויצא יעקב כדי לומר שעשה מה שאמר לו אביו. או שאמר זה לדייק ולומר שיעקב לבדו יצא. והנה הא׳ א״א שכיר אמר זה למעלה. וג״כ אם נאמר הב׳ שלפי שאמר למעלה וישמע יעקב וגו׳. חזר לומר שמה שאמרתי לך וילך לא תחשוב הוא שהלכו עמו אנשים הרבה שאינו אלא הוא לבדו הלך ולז״א ויצא לדיוקא שהוא לבדו יצא גם זה אינו צודק. והרי כמה חמרים וגו׳ אלא סותר התירוץ דס״ד מעיקרא שהוא לדיוקא כנז׳. שזה א״א אלא לדרשא אתא ללמדך בכל זמן וגו׳. ר״ל שמה שאמר כאן ויצא לומר שיציאתו עשתה רושם וגו׳. כמו שהארכתי בזה המאמר במקום אחר בס״ד:

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' וגו'. במדרש ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים. א"ל הקב"ה חייך כל הטובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה. שנ' והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. והיה ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלים. והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. ע"כ דברי המדרש.