בן איש חי
קח נא את ברכתי אשר הובאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל נ"ל בס"ד ע"פ משל לאחד שירש מאביו עשרת אלפים זהובים מדודים ולהיותו רך בשנים נכנסו כת ליצים ונתחברו עמו והיו כל לילה מזמינים אותו אצל אחד מהם ומביאים אלו כמה מיני יין חשוב ושלחן מלא וגם כלי זמר ופיתו אותו לשחק עמו בקוביא בתוך השתיה והוא מפני שהוא משתכר ביין וגם שאינו בקי כ"כ בערמות השחוק בקוביא היה מפסיד כל לילה מאה זהובים עד שנתרוקן הכיס שלו ולא נשאר לו זהוב אחד והם אחר שידעו שנתרוקן הכיס שלו אמרו ביניהם ראוי לנו להזמינו לילה אחת בשביל תענוג ואע"פ שיודעים אנחנו שלא נרויח ממנו מאחר שלא נשאר לו כלום וכן עשו ושלחו המשרת שלהם בסוף היום להזמינו לסעודה והשיב למשרת שלא יבא אמרה לו אשתו למה אינך הולך הלילה הזאת למשתה אמר לה מה הרווחתי באותם הלילות שהלכתי אמרה הלואי שהיה בא לך דעת זה קודם חמש לילות שהיה נשאר לך שארית הפליטה מן הזהובים שירשת אך עתה אומר כן עתה שכבר נתרוקן הכיס שלך שאם תלך בזאת הלילה לא תפסיד כלום אלא אדרבה תרויח שתמלא כריסך מן המאכלין והמשקין בחנם וכן הענין כאן בעת שראה עשו את המנחה אמר ודאי חיצים טמן לו בה יעקב להוריש אותי ולכן נרתע ושב לאחור שלא רצה לקבלה והשיב לו יעקב קח נא את ברכתי אשר הובאת לך כי אין כונתי ליטול ממך כלום על ידה יען כי חנני אלהים באותם דברים שרציתי ליקח מאתך וכי יש לי כל שלא נשאר לך שום דבר כדי שאתן עיני בו ליטול אותו ע"י המנחה וכל זה היה אומר לו כפי הנגלה אך באמת פחים טמן לו בזה המנחה ולקח ממנו חלק רב ולכך סיים הכתוב ויפצר בו ויקח ויפצר קרי בה וי פרץ בו ויקח לו את המנחה ואילו היה יודע כמה הפסיד הוה קטיל גרמיה כנז' בזוה"ק: