העמק דבר
בארץ אדום. לפי הפשט משמעו מה שאח״כ יהי׳ ארץ אדום. אבל בב״ר ריש פ׳ זו אי׳ הוא אדום וארצו אדומה והביא ראי׳ משדה אדום. משמע שעפר הארץ הי׳ אדום ונקראת גם לפני בוא עשו ארץ אדום. ורק אלה נתכנו אדום לענין שיהיו נקראים אחינו וש״ד כמ״ש בס׳ דברים ב׳ ד׳ וכ״ג ח׳ והיינו שנקראו גם ע״ש הארץ שהיא אדומה:
ריב"א
ודישון ואצר ודישן. הא לך סימן מדישון דישן שבפרשה כל ימי ספרא דאורייתא דישן ומתחילים ביום א' וזה יש לך טעם למה יש חלוק בין דישון לדישן. כתו' אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ וגו' ודישון ואצר ודישן אותם שנים ידענו מקבלה. וכשחזר הכתוב ומנה אותם כדי לפרש זרעם מסברא יש לו למנותם בסדר לידתם זה אחר זה הראשון תחלה והשני אחריו וכן כלם. וזהו שכתוב בני לוטן וגו'. ואלה בני שובל וגו' ואלה בני צבעון וגו'. ואלה בני דישון וגו' כי דישון נולד קודם דישן. וגם ושחזר הכתו' ומונה אותם עם האלופים כמו כן מסברא יש למנותם בסדר לידתם זה אחר זה וזהו שנא' אלוף לוטן אלוף שובל וגו' אלוף דישון וגו' אלוף דישן וגו'. אבל ואלה בני דישון וגו' לא יתברר בטעם זה. אך יש בו טעם אחר שמסברא לא קרא ענה שם לבנו כשם אחיו הקטן מכלם ששמו דישון ולפי' צ"ל שהוא דישון כ"ש. ויש סימן קל ומבין לקורא כל דלבני ענה דישון ויש משנים סדר זה ומתנין סימן כל יומי דספרא דאורייתא דישון ומתחילים ביום ז' וישרו דבריהם. כי מצאתי כתו' במסורת חמש מדוייק בלשון אחרון. ואין חלוקין ב' הלשונות אלא מואלה בני דישון חמדן ואשבן שלשון ראשון הוא דישון. ולשון שני הוא דישן:
בכור שור
דישון ודישן. שני אחים מבני שעיר אחד שהיה בן ענה דישון ומיהו דישון הראשון קורא אותו דישן כשבא למנות בניו: