פירושים על בראשית 38:4: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ותהר עוד כו'. ותוסף עוד כו'. יראה שאחד היה קורא לו האב שם ואת השני אמו. וזהו ותקרא את שמו אונן. ואפשר כי על ראותה היות יהודה חושש לזרע האם כי על כן קרא לבכור ער. להפכו מרע לער ולא יבצר מהיותה עציבת רוח ואנינו'. על כן קראתו אונן לשון אנינות. ועל דרך זה היה שם השלישי נוגע לאב שיקרא את שמו. ואיך יאמר ותקרא את שמו שלה לז"א והיה בכזיב בלדתה אותו ולא בעיר שהיתה היא שמה ועל כן קראה לו היא שם. ואפשר כי על כן קראתו שלה לומר כי אשר היה שלו נעשה שלה או יהי' ל' שלוה כי גם שלא שלם לבו עמה. על בלתי היותה ראויה אליו ע"כ קראתו שלה כי עתה יהיה זה שלום לה. כי ילדה לו שלשה בנים:

ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן. טעם קריאת שם זה נראה כי דרכם היה ששם הבכור היה קורא האב ושם השני קראה האם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל על כן הוא קרא על שם המאורע שלו על שם הירידה ער וערירי והיא קראה אונן גם כן על שם המאורע שאירע לה והיא הטובה הגדולה שתנשא ליהודה אדם הגדול בענקים, ולזה קראתו אונן על שם (הושע י"ב, ט') מצאתי און לי כי עלתה לגדולה וזכות וטובה גדולה נחשב אצלה במה שזכתה להוליד מיהודה ועל כן למעלה כתיב ויקרא וכאן ותקרא.

"...ויקרא את שמו ער... ותקרא את שמו אונן... ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אתו". זכורני שיהודי אשכנז למדו מכאן, שזכות מתן השם לצאצאים היא לאב ולאם לסירוגין. וזה שאשת יהודה נתנה את שם הבן השלישי, לא היה אלא משום שיהודה לא היה אז בבית כי אם בכזיב. (פ' וישב תשמ"ב) וכן ברמב"ן ורד"ק על אתר.