מי השלוח
והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים. מזה הכיר יוסף ששר המשקים ישוב על כנו, כי כשהשי"ת מצמיח ישועות לישראל המה קיימים לעולמי עד ולכן מושיע לישראל בהדרגה כדי שיודמה להאדם שביגיע כפו בא לו הישועה ויורגל בה, ואם ח"ו נפסק טובה מישראל נפסקת בבת אחת כדי שיורגש להאדם חסרון הטובה ויטעון לפני הש"י כי נשאתני ותשליכני מפני שמרגיש בחסרונו וע"י זה יושע, אבל בעכו"ם כשנותן השי"ת להם טובה נותן אותה בבת אחת שיכיר שלא מיגיע כפו באה לו הטובה, ובעת שנפסקת נפסקת בהדרגה כדי שלא ירגישו ולא יהיו להם טענה, לכן בשר המשקים שראה החלום בהדרגה מתחילת הפריחה עד גמר הפרי מזה הבין יוסף שהוא ישוב לכנו שזהו שייך לישראל שישועתן קיימת לעד, כדאיתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) למנצח על אילת השחר מה שחר כו' כך הוא גאולתן של ישראל קמעא קמעא, ושר האופים ראה בפעם אחת כל מעשה אופה היינו שלא בהדרגה ראה דבר שלם בבת אחת מעשה אופה גמורים לכן הבין יוסף כי יתלה על העץ (כי יוסף הצדיק התבונן בהחלומות כי יש להם שייכות לישראל כדאיתא בזה"ק [וישב קצ"ב.]).
רמב"ן
והוא כפורחת עלתה נצה דומה לפורחת והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה נעשו סמדר ואחר כך הבשילו והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין עד כאן תרגום של פורחת לשון רש"י (רש"י על בראשית מ׳:י׳) ואינו נכון שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום היה אומר והנה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים אבל יאמר בכולם והנה והוא הדמיון שטעמו "כאילו" אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם או בעבור כי בלילה אחד חלמו ואין צריך לדברי רבי אברהם שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה וכזאת הכ"ף במקומות רבים ויהי כמשיב ידו (בראשית ל״ח:כ״ט) כבא אברם (בראשית י״ב:י״ד) וכעת מותה ותדברנה הנצבות (שמואל א ד כ) וכן רבים ואונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית מ׳:י׳) שאמר והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין תרגם עלתה שהעלתה לולבי גפנים הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים והנצו והבשילו אשכלותיה ענבים כי לא יבוא לשון עלתה בנץ כי איננו עולה: