פירושים על בראשית 44:8: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

דגל מחנה אפרים

או יאמר והנה מן היאור עולות שבע פרות וכו' ע"ד הנ"ל דאיתא בתיקונים דא אורייתא כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דא רזין דאורייתא עי"ש וזה י"ל והנה מן היאור היינו מן התורה עולות שבע פרות היינו שבעין אנפין לאורייתא וזהו פרות שהם פרים ורבים ונדרש בע' פנים ושבע היינו שכל אחד כלול מעשר וכשלומד ודורש התורה לשמה ומייחד קב"ה ושכינתיה אזי ממשיך שפע וברכה על כל העולמות עד עולם העשיה וזהו שבע שני שבע היינו שמביא שביעה לעולם שממשיך שפע וברכה מן העולם ועד עולם עד עולם העשיה וממשיך שפע לכל המדריגות תחתוניות ושפלים ותרעינה היינו לשון ריעות והתחברות באחו היינו ג"כ לשון אחוה וריעות והיינו שמקשר ומחבר אח עם דלת היינו עם השכינה הנקראת דלת: והנה מן היאור עולות שבע פרות רעות מראה וכו' היינו שכל האפיקורסים והמינים מביאים לעצמם ראיה מן התורה לשטותם וכך הם דורשים התורה למינות וכך הם מסתכלים בתורה ע"ד צדיקים ילכו בם וכו' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע וכו' היינו שהם משכתם מה שהיה להם תענוג וידיעה בתורה: וזהו ג"כ והנה שבע שבלים עולות מלאות וטובות מרמז ג"כ כנ"ל על שבעין אנפין לאורייתא ותיבת שבלם חסר מספר שבע היינו לדרך הנ"ל שמביא שפע וברכה ושביעה בעולם והנה שבע שבלים צנומות קדי' דקות ורעו' היינו ג"כ כנ"ל ע"ד ופושעים יכשלו בם ועוד נוסף שיש לו תענוג והוא שבע מזה והוא מרמז שבלם חסר מספר שבע שיש לו תענוג מדרושי אפוקרסותו וכ"ז הוא תלוי בתנועה א' ונקודה אחת היינו באמיתת הלב כשלומד באמת ובלב שלם אז כל מה שיש בתורה פשט רמז דרוש סוד הכל נתגלה אליו באמת וכשח"ו בתנועה א' פורש עצמו מן התורה אזי מוצא אח"כ רמז מזה בתורה ודורש כך את התורה ח"ו ונמשך מזה כל האפיקורסות ר"ל ויאמר יוסף ירא פרעה איש נבון וחכם היינו שיראה לקשר עצמו בחכמה ובינה שהוא יראה ואהב' היינו ללמוד התור' בדחילו ורחימו וחמש את ארץ מצרים גימ' ש"פ והיינו וחמש שיכנס החמשה אורות היינו חמשה אלפין למצרים שהוא מספר ש"פ ויהיה שפה גימ' שכינה והיינו שיקשור עצמו בשכינה וכמו ששמעתי מן אא"ז זללה"ה על פסוק ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה כי אנכי שהוא השכינה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכדאיתא בזוה"ק משל אחד יורד לבור צריך ליקח לעצמו סולם כדי שיוכל לחזור ולעלות וזהו אנכי שהוא השכינה ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך היינו ע"י השכינה תוכל לעלות גם עלה היינו שיהיה עלייתך טפל נגד מה שתעלה כמה וכמה נשמות העשוקים וזהו וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע היינו כשתרצה להמשיך שפע ושבע תכניס הה' אלפין נמצרים שיהיה שם השכינה כביכול ויקשר עצמו בה וזהו לקמנים היינו שיעורר וידבק עצמו בשני בחי' הנ"ל שהם חסד וגבורה וזהו ב' קמצים כי קמץ הוא חסד וקמץ מורה ג"כ על גבורה מלשון וקמץ הכהן כי גבורה גדולה ומלאכה גדולה היה זה כמאמרם ז"ל ובזה יהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy

דגל מחנה אפרים

או יאמר והנה שבע שבלים עולות בקנה א' וכו' יש בכאן סוד המתקת הדינין בשורשן כי ידוע שורש כל הדינים הוא מבינה כי מינה דינין מתערין ונשמעלים הדינים לשורשן שהוא עולם הבינה שם נמתקו כל הדינים ויש להסביר הדבר כי ידוע שהדינים הם בסוד ל"ט מלאכות ונגד זה יש ל"ט קללות והיינו כי כל מלאכה הוא צימצום כי קודם שעושה המלאכה מחשבתו מתפשטת בכמה ענינים וכשעושה כל דבר מלאכה אזי מצמצם מחשבתו כולו בתוך אותו הדבר וזהו דרך משל והסוד הוא שמזה נמשך דינים כשנופל לבחי' צמצום כי כל צמצום הוא דין כידוע וכשמעלים הדינים לעולם הבינה היינו לעולם המחשבה ושם אין פירוד כלל כי שם נכללו ונתאחדו כל הז' ספירות ואין בהם פירוד כלל להיות חסד וגבורה וכו' רק הכל נכללו ונתאחדו באחד מחמת שיצא מן הצמצום שהוא עולם הפירוד ובא לעולם הבינה שהוא עולם המחשבה והמחשבה הוא אין סוף ולכך שם נמתקו כל הדינים וי"ל שזה מרומז בפסוק והנה שבע שבלים היינו שבע שבינים שהם ז' ימי הבנין שאדם צריך לעלות בהן עולות יש להם עליה בקנה היינו כשמעלים אותם לקנה שהוא קנה חכמה קנה בינה שהם המוחין אז יש להם עליה והיינו אחד מפני ששם נכללו ונתאחדו כולם כאחד ואין שום פירוד כלל ושם יתפרדו כל פועלי און ונמתקו כל הדינים והבן היטיב:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הן כסף אשר מצאנו. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, וְכֻלָּן מְנוּיִין בִּבְ"רַ:
שאל רבBookmarkShareCopy

ברטנורא על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד