מאור ושמש
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי דהכלל הוא דהעיקר הוא להיות עמל ויגע לעבודת הש"ית תמיד יומם ולילה בתורה ותפילה לישא עמל עול מלכות שמים אח"כ כשהוא עושה כן באמת ואמונה בא מזה למדריגה להיות כל מעשיו הגשמיות דהיינו אכילה ושתיה ושאר ענינים ג"כ עבודה גדולה להוציא הניצוצים הקדושים כידוע להשומעים מרבותינו הקדושים נ"ע קדושי עליונים אבל לאו כל אדם זוכה לכך רק אחר יגיעה רבה וכבר עברו עדן ועדנים בעבודת הש"ית באמת ואמונה אזי נתונים לו מן השמים זאת המתנה להיות גם עסקיו הגשמים ג"כ עבודה גדולה ועושה יחודים גדולים בהם וזה הוא עיקר העבדות כידוע מדברי הקדושים העליונים דזה ואני נתתי לך שכם אחד. ואמר הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלהים מו"ה משה זצוק"ל מפשעווארסק 'ש'כ'ם הוא ר"ת "שולחן "כסא "מנורה דהוא התנהגות העו"הז ע"י שולחן כסא ומנורה דהיינו שהצדיק יש בידו כח התנהגות עוה"ז בשולחן כסא ומנורה וידוע דהתנהגות העו"הז הוא בא ע"י מדת מלכותו הקדושה וזה מרומז ג"כ בתיבת 'ש'כ'ם "שם "כבוד "מלכותו כדאמרו חכמז"ל למשל בת מלך שהריחה ציקי קדירה שהביאו לה עבדי' בחשאי שהכוונה שהניצוצים שמלובשים במילי דעולם הזה כגון בדירה ובמלבושים ובאכילה ובשתיה שהוא סוד גדול שמלובשים בהם ניצוצים קדושים ואורות עליונים רק שהוא בלבושים וסוד גדול וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם וזה הביאו לה עבדי' בחשאי ומפני שהוא בסוד גדול ואתאמר בלחישא ובחשאי ולאו מלתא אוושא וזה ואני נתתי לך דהיינו לצדיק של הדור נותנים לו כח להתנהג בממשלה בכסא שולחן מנורה יותר משאר ת"ח שבדורו ולו המלוכה כדאמרו צדיק מושל וזה שכם אחד על אחיך דהיינו כנ"ל שולחן כסא ומנורה כדברי מהור"מ הקדוש זצוק"ל וכדברי "שם "כבוד "מלכותו דהוא מצד המלכות דהתנהגות עו"הז על ידי שהביאו לה עבדי' בחשאי כנ"ל וקאמר הפסוק אשר לקחתי מיד האמורי דהיינו כיצד בא לידי כך ומפרש הפסוק שמתחילה הי' עמל ויגיעה באמירה לגבוה בתורה ותפילה ויגיעה רבה עי"כ זכה הצדיק אח"כ להיות עולה לגדולה להיות מושל בהתנהגות עו"הז בכסא שולחן ומנורה וזה אשר לקחתי מיד האמורי דהיינו לשון אמירה בחרבי ובקשתי בצלותי ובבעותי דהיינו ע"י תפילות הקדושות וע"י החכמה הקדושה שהי' עמל ויגע בהם עי"כ זכה אח"כ לכסא שולחן ומנורה כנ"ל ודו"ק.
דגל מחנה אפרים
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וי"ל בזה בדרך רמז כי ידוע שני יחודים יש שאנו אומרם בבל יום והיינו שמע ישראל וכו' ובשכמל"ו שהוא ג"פ רזא דיחודא כדאיתא בזוה"ק ושניהם מתייחדים ע"י מי שהוא בבחי' צדיק והנה יוסף היה בחי' צדיק ובחי' דכר שהוא משפיע ושאר שבטים היו בחי' נוקבא וזה י"ל שרימז לו יעקב אבינו ואני נתתי לך שכם ר"ת שם כבוד מלכותו שהוא רזא דיחודא אחד הוא יחוד השני שמע ישראל ה' אחד וזהו על אחיך שהוא היה בחי' דכר והם בחי' נוקבא והמש"י:
דגל מחנה אפרים
אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ותרגומו בצלותי ובבעותי יש להבין החילוק בין צלותא ובעות' צלותא היינו תפלה כפשוטו ובעות' י"ל פירושו רצון כמו מאי בעית טפי היינו ע"ד רצון יראיו יעשה שפעמים השם יתברך עושה רצון הצדיק בלא תפלה והמשכיל יבין: