פירוש על בראשית 5:32

בן חמש מאות שנה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְק' שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּבוֹת הַרְבֵּה, כָּבַשׁ אֶת מַעְיָנוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לָעֳנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה), דִּכְתִיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת (ישעיהו ס"ה) רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד, וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תוֹרָה:

ויהי נח בן חמש מאות שנה, לא ידענו למה אחר כל כך להוליד שהרי אשר היו לפניו הולידו בן מאה או פחות או יותר, ומן הנראה כי הראשונים כמו שכתבנו, לא היו רודפים התאות ולא היו נזקקים לאשה אלא בני מאה או פחות או יותר מעט, וכוונתם להשאיר להם זרע בלבד ולא לתאות הבשר, והיו יודעים לפי טבע דורותם וליושר מעשיהם שיחיו שנים רבות, וכשהיו מגיעים למאה או קרוב היו נזקקים לאשה והיו מולידים, והראשון היה דומה להם במעשיהם הטובים, לפיכך זכרם הכתוב ומספר ימיהם, ונח לפי שראה דורו רע לא היה רוצה לזקק לאשה שמא יוליד בנים שיהיו רעים כמו שהיה דורו רע ושקר, עד שהיה בן חמש מאות שנה ונזקק לאשה והוליד, אולי נאמר לו בנבואה, והוליד שלשה בנים שהיו טובים, אלא שחם לא היה שלם כאחיו. ולא הוליד נח בנות. ובב"ר (כ"ו) אמר הקב"ה, אם רשעים הם אין רצוני שיאבדו בני נח במים, ואם צדיקים הם לא אטריח עליו שיעשה תבות הרבה, וכבש הקב"ה מעיינו ולא הוליד עד שהיה בן חמש מאות שנה, ור' נחמיה אמר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי, אפי' יפת שהיה גדול לכשיבא המבול אינו בן מאה שנה ואינו ראוי לעונשין.

ויהי נח. סתומה: