פירוש על דברים 12:7

ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלהיך. זה קאי על שילה ואחר כן כתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה וגו' ואחר כן כתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם שאיתא בגמ' (סנהדרין כ':) שזה קאי על ירושלים, ועל שילה לא נאמר ואמהתיכם רק אחר שכתיב והיה המקום שזה הוא ירושלים נאמר ועבדיכם ואמהתיכם, כי עבדים ואמהות מורה על הגשמיות וגופים מגושמים שגם בהם יהיה קדושה נפלאה, וזה היה רק על ידי דוד המלך ע"ה שע"י פעולותיו נזדככו אפילו הם, וזה שכתיב (ש"ב ו',כ') ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו וגו' ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד וגו' ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה, היינו שזה הוא הכבוד וההתפארות שלי שנכתב עלי בתורה ואמהתיכם שזה היא הנקודה שלי.

אשר ברכך ה'. לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא (ספרי):

ואכלתם שם. הכהנים והלוים: