תורה תמימה על התורה
כי אהבך. מלמד שאם אינו אוהב את רבו אפילו רבו אוהב אותו אינו נרצע נהזה פשוט בפסוק, ובגמרא נקיט זה משום סוף הענין דבעינן שגם רבו יאהוב אותו כפי שיובא בסמוך.
.
(קדושין כ"ב א')
(קדושין כ"ב א')
רלב"ג ביאור המלות
והיה כי יאמר אליך. כבר ביארנו דין זאת הרציעה ותנאיה בפרשת משפטים:
מלבי"ם
[קנב] והיה כי יאמר, כבר פי' בפ' משפטים שצ"ל שני פעמים דשם כתיב ואם אמר יאמר כמ"ש במכלתא שם (סי' כה) ושם אמר אם אמר יאמר העבד שיאמר בעודו עבד, ופה אמר לא אצא וכן שם לא אצא חפשי שמשמע שיאמר בשעת יציאה, ומבואר שיאמר ב"פ בתחלת פרוטה אחרונה ובסוף פרוטה אחרונה כמ"ש בקדושין (דף כב) ועיין ברמב"ם (פ"ג מה' עבדים הלכה י') ובלח"מ שם: