פירוש על דברים 18:2

כאשר דבר לו. "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר י"ח):

בקרב אחיו. בפסוק הקודם כתיב עם ישראל. וכן לעיל וגו׳ עקב כתיב על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו וכאן כתיב בקרב אחיו. והנראה עפ״י דאיתא בערכין דכ״ט א׳ דמקרקע דחו״ל כמטלטלי דא״י דמי. מש״ה במקום דכתיב חלק בביזת מטלטלין אז ה״ה במקרקעי דחו״ל שלא יהי להם נחלה אפילו בחו״ל בעת שכובשים במלחמה מש״ה כתיב עם אחיו. אבל אינו בקרב אחיו שהרי הישוב אינו של ישראל. משא״כ כאן דלא כתיב חלק אלא נחלה. וא״כ בחו״ל יש ללוים ג״כ חלק בכבישתן ורק בא״י לא יהי לו נחלה בקרב אחיו היינו בישוב א״י:

ונחלה לא יהיה לו. מה שהביא רש"י מן הסיפרי ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה פי' הרמב"ן שנחלת חמשה הם ה' עממין הנזכרים בפסוק והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני והחתי וגו' והם נחלת עיקר ישראל שהיתה ארצם ארץ זבת חלב ודבש אבל השנים הראשונים והם הפריזי והגרגשי אין ארצם זבת חלב ואינה חייבת בביכורים ולכך הזכיר בלוים שלא יטלו חלק עם ישראל בעיקר נחלתם בארץ הטובה שהיא נחלת החמשה ולא בנחלת כל השבעה שהם השנים הנשארים אעפ"י שאין ארצם טובה ואינה חשובה בעיני ישראל כל כך:

אשי יי' קדשי קדשי' ונחלתו קדשי הגבול תרומות ומעשרות. כך הוא שנוי בספרי אבל בפי' ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו פי' אותו רש"י לפי פשוטו אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו ואף על פי שפתח בו תחלה לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל חזר וסיים בו אבל בספרי מפני שכבר פתח בו תחלה לא יהיה לכהנים חלק ונחלה עם ישראל ופירשו חלק זו בזה ונחלה זו נחלת הארץ הוצרכו לדרוש האי קרא ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת חמשה ונסתפק רש"י מה הם אלה החמשה והלא ז' עממים הם וכך מונין אותן בכל מקום ומה הם אלו השאר דמשמע שאינן מכלל השבעה עממים ואמר ונ"ל שארץ כנען שמעבר הירדן והלאה נקראה ארץ חמשה עממים והשנים האחרים הם האמורי והכנעני שהן מעבר הירדן והנה שהם סיחון ועוג ונחלת שאר הם קני קניזי וקדמוני שהם אדום ומואב ועמון שעתידין להיות ירושה לעתיד לבא שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם כדפרש"י בפרשת לך לך והביא ראיה על הפירוש שפירש שנחלת שאר הם קני וקניזי וקדמוני ממה שדרז"ל בפרשת מתנו' שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' להזהיר על קני וקניזי וקדמוני אחר כך הביא הנסחא של ספרי שנמצא בדברי ר' קלונימוס ה"ג ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה בקרב אחיו אלו נחלת שבעה נחלת חמשה שבטי' ונחלת ז' שבטי' שמתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטי' בלבד וז' האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד והרמב"ן ז"ל כתב זהו לשון רש"י וכבר פירשתי הענין בפרשת קדש לי נחלת ה' הם חמשה עממים הנזכר בפסוק והיה כי יביאך יי' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש והם עקר נחלת ישראל שהיתה ארצם זבת חלב ודבש אבל השנים הנשארים והם הפריזי והגרגשי אין ארצם זבת חלב ודבש ואינה חייבת בבכורים ולכך הזכיר בלוים שלא יטלו חלק עם ישראל בעקר נחלתם בארץ הטובה שהיא נחלת החמשה וגם לא בנחלת כל השבעה שהם השנים הנשארים אע"פ שאין ארצם טובה ואינה חשובה כל כך ודבר ברור הוא בראיו' שכתבתי שם עכ"ד. ושם כתב ודעת רבותינו שהיתה ארץ חמשה עממים הללו זבת חלב ודבש ולא היתה כן ארץ השנים הנשארים ולכך יבשר אותם בארץ הזאת כך שנינו בספרי לענין הבכורים ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ אשר היא זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן ארץ חמשה עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמורה כאן ארץ חמשה עממים רבי יוסי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינה זבת חלב ודבש הרי שמעט ת"ק ארץ ב' העממין מן הבכורים לפי שאינה זבת חלב ודבש ורבי יוסי מיעט אף עבר הירדן אע"פ שהיתה של אמורי לפי שגם היא אינה זבת חלב ודבש ולא ידעתי מה הן הראויות שמהן נדחה את דברי הרב שפירש נחלת שאר הם קני קניזי וקדמוני ופי' הוא שהם שני העממים הפריזי והגרגשי אם מפני ששנינו בספרי לענין הבכורים ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ אשר היא זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן ארץ ה' עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמורה כאן ארץ ה' עממים הרי שמעטו ארץ ב' העממים מן הבכורים לפי שאינה זבת חלב ודבש אף כאן נחלת שאר הם הב' עממים הנשארים שהם הפריזי והגרגשי לא הקני וקניזי וקדמוני הרי כבר מצא גם רש"י ז"ל סמך לפירושו ממה שדרשו בפ' מתנו' שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי' וגו' להזהיר על קני וקניזי וקדמוני ושמא י"ל שהראיות שמהן דחה את דברי הרב אינן אלא לעניין החמשה עממין שמדברי רש"י משמע שכל א"י מן הירדן והלאה היא ארץ ה' עממים וממה ששנו בענין הבכורים מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן ארץ ה' עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמורה כאן ארץ ה' עממין ורבי יוסי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה זבת חלב ודבש משמע שארץ ישראל מהירדן והלאה היא ארץ שבעה עממין אלא שארץ החמשה עממין היא זבת חלב ודבש והשאר איננה כן דמדקאמר רבי יוסי אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה זבת חלב ודבש מכלל דלת"ק מביאין ואם כן עכ"ל דהא דמיעטה הג"ש דמה להלן ארץ חמשה עממים אף כאן ארץ ה' עממים הן ב' עממים דפריזי וגרגשי דאם לא כן רבי יוסי היינו ת"ק אבל רש"י ישיב בזה דג"ש מיעטה קני קניזי וקדמוני:

ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר עממין, כלומר נחלת שאר עמים, והם קיני קנזי וקדמוני. בקרב אחיו. זה נחלת חמשה, כלומר חמשה אחיו, שהרי בני לאה ששה היו, ולוי חמשה אחים מאב ואם היו לו. ה' הוא נחלתו. כי הוא היה עשירי בבנים ממטה למעלה וכמו שהזכרתי בפרשת ויקח קרח, ולכך אמר ה' הוא נחלתו, ומזה נתן לו המעשר.

אשי ה' ונחלתו יאכלון. אמורי הקרבן הם חלק גבוה ונקטרין על האש ואין הכהנים אוכלים אותם, ומהו אשי ה' יאכלון, דבאמת כל הקרב ע"ג המזבח אף שאינו עולה לאשים, וגם נסוך היין שע"ג המזבח שממנו יורד לשיתין נקרא אשה (פ' שלח ט"ו יו"ד) כי אשה תרגומו קורבן, וטעם תרגום מבואר שם:

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו. רוצה לומר בארץ לפי שהשם יתעלה הוא נחלתו ודי לו נחלתו בזה והרצון בזה כי מפני שאינו כהן שנאמ' חלק כחלק יאכלו ואין שום חלק ללוי בקדשים שיהיו נאכלים בית הבחירה לבד ולזה הוא מבואר שזה הלוי הוא כהן והנה אמר בו ושרת בשם השם אלהיו כמו שאמר קודם זה לעמוד לשרת לפני ה'. למדנו שהוא מדבר בזה המקום משרות הכהנים ולפי שאמר וכי יבא הלוי יעיר על העת אשר ראוי לבא בו הלוי לפי מה שנתבאר מהשרשים הכוללים וזה אמנם הוא ברגלים למדנו כשיבא שם הכהן ברגל הנה הוא רשאי בכל אות נפשו לבא לבית הבחירה ולשרת שם בשם ה' ככל אחיו הכהנים הלוים העומדים שם לפני ה' ולאכל חלק כחלק עמהם מהקרבנות והמנחה:

[מא] ונחלה לא יהיה לו, ר"ל גם לעתיד שהבטיח ואם ירחיב ה' את גבולך שיתן להם נחלת שלשה שהם קיני וקנזי וקדמוני, גם אז לא יהיה נחלה, ועז"א בקרב אחיו ולא אמר עם אחיו, כי מציין בעת שאחיו כבר יושבים בנחלתם שנחלו נחלת שבעה עממין [ולגי' נחלת חמשה היינו חמשה עממין מפני שעקר הוא ארץ חמשה עממין שהיא זבת חלב ודבש כמ"ש בפ' בא (סי' קד) עיי"ש], ור"ל גם בעת שכבר הוא בקרב אחיו שיושבים בנחלת ז' או ה' עממים ויתן להם ה' עוד נחלת שלשה [ורש"י היה לו הגי' נחלת שאר והיינו ג"כ נחלת שלשה שנשארו ולא ירשוהו בעת ההיא] בכ"ז נחלה לא יהיה לו, והמפרשים נדחקו בפי' מאמר זה עיין עליהם ועי' ברמב"ם (פי"ג מה' שמטה ויובל הי"א):

ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת חמשה פי' רבינו בכור שור זו נחלת שאר האחים דן ונפתלי גד ואשר בנימין אפרים ומנשה בקרב אחיו זו נחלת חמשה ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון שהיו אחיו של לוי מן האב ומן האם ואפ"ה לא יקח נחלה עמהם:

בד"ה אשי ה' ושבעה לבד ומצאתי בספר אחד ישן נושן והוא פירש על הספרי שכתב על דברי רש"י הללו וז"ל ואני אומר ואי גרסי' ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר פי' שאר שבטי' שאינם אחי לוי מאמו בקרב אחיו זו נחלת ה' שהם אחי לוי מאמו ואי כתב קרא אחד הוה מוקמינן ליה דוקא עם שא' אחיו שאינ' מאמו לא ירש אבל אחיו מאמו ירש לכך צריכי תרויהו ולספרים דגרסי ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שבע' והיינו נמי שאר מג' אמהות דכתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון וגו' אפרים על שם יוסף ומנשה וחמשה משל אמו הרי י"ב בלא לוי עכ"ל:

ה' הוא נחלתו שלוי עשירי בבנים ממטה למעלה שדרך הרועה כשמכניס צאנו לדיר מוציאן אחד אחד ומי שנכנס אחרון יצא ראשון כך השבטים כשתתחיל למנות מבנימן שהוא אחרון יהיה לוי עשירי שגם מבניו נתן מעשר שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והשם ברא עולם עליון ואמצעי ותחתון ומסר לאדם חכמה משלשתן מעולם השפל עופות ושדים שמהן ידע עתידות מעולם האמצעי חוזים בכוכבים מעולם העליון נביאים ע"י מלאך ועולם השפל מקבל תמורה מעולם אמצעי והאמצעי מכח העולם העליון והעליון מכח הש"י שנאמר והנה ה' נצב עליו על ג' אלה ומזה שהעוף והשד כזב אצל החוזה והחוזה כזב אצל הנביא והנביא אצל השי"ת וזהו ברעה כמו שמצינו בחזקיה ויונה אבל לא בטובה:

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו וגו׳.
ספרי פיסקא קסד: ונחלה זו נחלת שלשה.
ר״ל בעבר הירדן ג״כ אין לו.

ונחלה לא יהיה לו. כתוב בספרי ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר פי' הרב בכור שור זו שאר האחין דן ונפתלי גד ואשר ובנימין ואפרים ומנשה בקרב אחיו זו נחלת חמשה ראובן שמעון יהודה יששכר וזבולון שהיו אחיו של לוי ומן האם ואפילו הכי לא יקח נחלה עמהם:

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו בספרי דרשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר. פי׳‎ אותם שלא היו ללוי אחים אלא מצד אביו כגון יוסף דן ונפתלי גד ואשר ובנימין בקרב אחיו זו נחלת חמשה אותן שהיו אחיו מצד אביו ומצד אמו כגון ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון וצריכי תרי הני מעוטי דאי לא כתיב אלא חד מיעוטא מוקמינן ליה בנחלת שאר אחיו שהיו אחיו מצד אביו ולא מצד אמו אבל בנחלת אחיו מצד אביו ומצד אמו אימא דינחיל עמהם קמ״‎ל תרי מעוטי. פי׳‎ אחר נחלת שאר הוא שאר שבטים שלא הנחילום משה ויהושע. נחלת חמשה הם חמשה שבטים שהנחילום משה ויהושע. שהרי כך היה המעשה משה הנחיל לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט המנשה.

ונחלה לא יהיה. זו שבעה עממים:

ה׳ הוא נחלתו. מצות ה׳ שמוטל על הלוים אשר חלף עבודתם נוטלים מעשר בישראל לנחלה:

בקרב אחיו. הוא מה שיהיה לעתיד לבא שיירשו עוד ג' עממים והוא קיני קנזי קדמני:

כאשר דבר לו. בפ׳ קרח. אבל לעיל בפ׳ עקב כתיב כאשר דבר ה׳ אלהיך לו. דמשמעו בהשגחה פרטית שעל ישראל והיינו כמש״כ שם דמש״ה אין ללוים בני תורה חלק ונחלה כלל. משום דהצלחת ה׳ הוא נחלתו דנכסיו מצליחין בהשגחה פרטית:

ה' הוא נחלתו. הם מתנות שניתנו לכהן בשביל הקב״ה:

כאשר דבר לו. אני חלקך: