פירוש על דברים 26:5

ארמי אבד אבי. זה שאמר הכתוב (ישעיה ל"ג) כי ה' שפטנו ה' מחקקנו וגו' כי לבן הארמי רצה לדמות עצמו ליעקב אבינו ע"ה בכל מעשיו ופעולותיו, ולכן טען לפני השי"ת מה נשתניתי מיעקב, וגם יעקב אבינו דאג מאוד שאמר הלא לבן עושה כמו אני ומה יתרון שלי, וזה ארמי אבד אבי ועד שהאיר לו השי"ת ה' מחקקנו, היינו שבעומק הלב בחקיקה שלו היה יעקב כולו טוב ולבן כולו רע.

וענית ואמרת. הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני בדעת קודם התפלה כמ"ש תפלה לעני כי יעטוף. וזה עני ואביון אנכי היינו עני בדעת:

וענית ואמרת וכו' ארמי אבד אבי. ארמי היינו הטעות וההעלם הנמצא בעולם וזה שולל דעת האדם, כי מאלו הדברים הוא תמיד בפחד ודאגה, מאחר שזה מצוי בעולם א"כ אין דעת האדם בטוחה ומיושבת עליו, וכמו שמצינו בבני שמואל שנאמר עליהם ויטו אחרי הבצע, ופירשו בגמ' (שבת נ"ו.) ע"ז שבקשו להרבות שכר לחזניהם וסופריהם ובאמת היתה כוונתם לשם שמים כי מסתמא חזניהם וסופריהם היו צדיקים, והיו רוצים להמציא להם פרנסתם, ואעפי"כ נאמר עליהם ויטו אחרי הבצע, לפי שאין האדם יכול לשמור עצמו מטעות כי לא כוונו לרצון הש"י, וזה ארמי אובד אבי, כי אב נקרא המחשבה וע"י מצות בכורים יזכה האדם להנצל מטעות רק יביט לה' בכל מעשה שיעשה, ע"כ נאמר מיד אשר נתת לי היינו שמדבר עם הש"י פנים בפנים.