פירוש על דברים 29:19

והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו וכו'. יובן בס"ד כי ידוע שבזמן שעשו ישראל העגל טען מרע"ה לפני הקב"ה לי צוית ולא להם כדי להצילם לפי שעה מן המקטרג וכמ"ש המפרשים ז"ל ע"פ ועתה הניחה לי וכו' כידוע וא"כ השתא יש לך אדם בשמעו את דברי האלה הזאת אין לו פחד כי יאמר גם כי יעבור ויחטא לא יבא עליו שום קללה והוא מכח טענת לי צוית וכו' וז"ש והיה בשמעו והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי דייקא ר"ל שלום יהיה מכח טענת לי צוית וכאשר ניצולו ישראל בעגל מכח טענה זו ולכן עתה כי בשרירות לבי אלך מחמת טענה זו הנה לאיש בזה לא יאבה ה' סלוח לו שלא תועיל כנגדו טענת לי צוית:

יעשן אף ה'. עַל יְדֵי כַעַס הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף, וְכֵן (שמואל ב כ״ב:ט׳) "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ כְּפִי דֶרֶךְ הָאָרֶץ:

יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא אלת היחיד איש או אשה: