פירוש על דברים 3:11

הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון. מרע"ה נתירא מעוג לפי שהיה בו אות ברית אשר שם בו אאע"ה כדאיתא בזוה"ק (במדבר קפ"ד.), כי עוג היה אליעזר עבד אברהם, כידוע, והיה ירא פן ח"ו ה' עמו. וזה שנכתב תשע אמות ארכו וארבע אמות רחבו, כי ט' וד' הם האותיות הקודמת לשם י"ה, כי מאלו השני אותיות יוצאים כל ההשפעות לאדם, כי אותיות ו"ה מהשם הם מצד תפיסת האדם כידוע, וזה שירא מרע"ה כי שמא שורה עליו השם הזה, והראה לו הש"י כי אינו כן אף כי נדמה על הגוון כי מעשיו הם טובים אעפי"כ אין תוכו נקי, וזה שנאמר עליו הלה הוא ברבת בני עמון, כי עמון הוא קליפת תאוה וניאוף כידוע וכמאמר זוה"ק [שם] דפגים בההוא אות ברית, וזה שהבטיח הקב"ה למשה היום הזה אחל תת פחדך על העמים אשר תחת כל השמים, כי השמים נקרא הגוון הנראה למראה עינים לכח וסיעתא מה' והראה לו הש"י כי בתוך האומות אין בזה שום ממש, וזה ששינה בלשון, כי מהצורך היה לכתוב תת פחדך על כל העמים אשר תחת השמים, ורמז בזה כי כל הגוונין שנראים טובים בין האומות אין בהם שום ממש.

מיתר הרפאים. שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, וְהוּא פָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ד) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" – זֶהוּ עוֹג:

כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל וגו' ענין הכתוב שבא להגיד כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים אמר כי ערשו ערש ברזל לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם והוא בעיר רבה שהיתה עיר מושבו וכאשר השמידו בני עמון את הרפאים כאשר נזכר למעלה (ב כא) ונלכדה עירו ניצל הוא לבדו מידם וזהו שנאמר כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו וזה טעם הנה כלומר הנה העדות קיימת שהיא ערש ברזל וארוכה ורחבה מאד וקיימת היא ברבת בני עמון כי ערשו אשר בעשתרות היתה לשלל ואבדה: