פירוש על דברים 3:14

יאיר בן מנשה. פירשתיו שהוא מבני יהודה:

ויאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב וכבשו בעצמו ויקרא אותם על שמו ולכן זכה בהם מצד שכבשם בגבורתו:

יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב וגו׳. ולמכיר נתתי את הגלעד.
והנה כאן נקט ״לקח״ וכאן נקט ״נתתי״, משום דהא דמשה רבנו התנה עמהם תנאי: אם יעברו חלוצים וגו׳ ונכבשה וגו׳. והנה ביאיר לא נשלם זה דהוא נהרג בתחילה כמבואר ב״ב דף קכא ע״ב ע״ש, עכ״פ לא השלים התנאי, ויש בזה להאריך הרבה בגדר אונס בירוש׳ דגיטין ודקדושין וגם כיון דנהרג במלחמה שאני, וגדר בדמים קננהו דסנהדרין דף עב ולכך חזקת מלחמה הוה קנין לכ״ע, עי׳ גיטין דף לח וסנהדרין דף צד ע״ש בזה. וזה גדר ״לקח״. קנין לעצמו ולא מחמת תנאי. ולעולם הוא שלו על גדר: כל המוסר עצמו כו׳ [וגדר בדמים קננהו. ועי׳ תוס׳ סנהדרין דף סח ע״ב גבי קטן גר קונה] ומ״מ לא נקרא מתנה, משא״כ מכיר השלים תנאי. עכ״פ, גבי יאיר הוה זה גדר קנין בגוף, וגבי מכיר הוה מתנה ירושה בגדר כל ארץ ישראל, עי׳ ב״ב דף קיט, ובירוש׳ שם.