פירוש על דברים 3:29

ונשב בגיא מול בית פעור, ועתה ישראל שמע אל החקים וגו' למען תחיו ובאתם וירשתם וגו'. זה שאמר הכתוב (ישעיה נ"ג,י"ב) ואת פושעים נמנה, שכלל משה עצמו עם ישראל בענין בעל פעור מחמת שהוא לא קנא קנאת ה' כפנחס, אכן אחר כל זה כתיב ועתה ישראל, שמורה על תשובה, כדאיתא במדרש (רבה נח פל"ח,י"ד) ואין עתה אלא תשובה ועתה ישראל שמע אל החקים והכל מחל לך כפי' רש"י ז"ל ולמען תחיו וירשתם את הארץ ויזכו להלוך לפני ה' בארצות החיים, כמו שכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום.

ונשב בגיא מול בית פעור דאיתא ברב יוסף שאמר לרבא (עירובין נ"ד ע"א) לפרש הפסוק וממדבר מתנה [כו'] ואם מגביה א"ע הקב"ה משפילו שנאמר ומבמות הגיא ואם חוזר בו מגאוה ינשא. ואיתא הוי קבל וקים. וזה ונשב לשון עיכוב כמו ותשבו בקדש ואשב בהר פי' להתעכב הרבה בעולם כמו הוי קבל וקים. בגיא. [לשון הכנעה ע"י שיש לאדם הכנעה יכול להתעכב הרבה בעולם]:

עוד לפסוק ונשב בגיא מול בית פעור ועתה ישראל כו' הסמיכות צריך ביאור. וכן אח"כ מתחיל לשון יחיד ומסיים לשון רבים ישראל שמע ואח"כ לשון רבים [מלמד אתכם]. והנה יש פסוק היפך מזה [והוא] ניחא. ובקשתם משם את ה' אלקיך כו' פתח לשון רבים ומסיים לשון יחיד. [ומצאת] כי קודם שמתדבקים בו ית' יש פירוד נקרא לשון רבים משא"כ אח"כ. וזה שיש לדקדק שקודם כתיב סתם ובקשתם לבד ומצאת ואח"כ תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך דוקא נראה בעזרתו ית' דהלא צריך [להבין] מה מציאה שייך בו ית' הלא מלא כל הארץ כבודו ואין לו דמות הגוף. אך זה הוא המציאה לדרוש אותו בכל לב ונפש. וזה ומצאת האלהות לך כמו שכתיב ובקשתם כו' ה' אלקיך. וזה ומצאת שתהי' לך קדושתו ית' להיות לך אלקותו כי תדרשנו כו' ובכל נפשך. משא"כ כאן הוא להיפך קודם לשון יחיד ואח"כ לשון רבים ואיפכא הי' להיות. והפירוש בעזרתו ית' דפירשו רז"ל ומבמות הגיא כידוע לשון שפלות וכל גיא ינשא אם שב. והנה פרשנו נתעטף הקב"ה כש"ץ היכן מצינו ש"צ צריך להתעטף ואי מכאן הלא באמת אינו חיוב וא"כ הי' להיות חיוב בדבר. ועוד מה אם יעשה כסדר הזה. ופירוש העולם ידוע. ופרשנו כי ש"צ צריך להיות אוהב הציבור כי אם מכוין שלא להוציא השונא גם אוהב אינו יוצא. וזה נתעטף פי' בבני ישראל כביכול כש"ץ ואמר כ"ז שבני יעשו כסדר הזה להיות להם אחדות [אחד] גי' י"ג עי"ז יעוררו י"ג מדות של רחמי' ומוחל עונותינו כמו שכתיב בהם נושא עון כו' וכן ודאי אם מזכירים י"ג מדות מעוררים אותם אך זה רבותא יותר. והנה המדברים על צדיקים ודאי [זה] בא מגאוה וידוע אפיקורס [הוא] המלעיג על דברי חכמים ודאי שבכל דור נדון בצואה רותחת. וזה ונשב בגיא הוא הכנעה ע"י זה יש אחדות מעוררים הי"ג מדות וע"כ לשון ג"י י"ג וא' שאחר התיבה ר"ת אחד שהוא ע"י אחדות. וזה הוא מול בית פעור הוא הקליפה של העון שפוער פיו על צדיקים וכן נמי נדון בצואה רותחת כמו בית פעור שעבודתה בכך. ועתה ישראל פי' הצדיק של כל דור שמע לשון וישמע שאול פי' אסוף ותעשה אחדות בין ישראל. אל החוקים כו' פי' שלא תהי' קשר רשעים כ"א אדרבה אל החוקים להיות למנין לדבר מצות כו':