פירוש על דברים 31:16

אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני. ומנין עד שיהא לרבו אשה ובנים אינו נרצע, שנאמר כי אהבך ואת ביתך (דברים לא טז), מיכן אמרו לעולם אין נרצע אלא אם כן יש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים.

הנך שוכב עם אבותיך וקם וגו' ואחז"ל נקוט מיהת פלגא נ"ל דהמאמין בהשארת הנפש ולא מסתפק אלא בהאי גופא דבלי בארעא איך אחרי נפלו יקום לזה התי' כפשוטו כיון שהנשמה נמצאת ע"כ על חרסי הגוף נאמר מה דלא הוה הוה מה דהוי לא כ"ש אך זו המטרוניתא כחשה בהשארת הנפש והוא כמו מכבה נר דלא שייך על זה מה דלא הוה הוה וכו' ע"כ מייתי מהאי קרא דאומר דרשני האי וקם מיותר ואין לו שחר אם לא נפרש הנך שוכב וקם על מרע"ה והעם הזה וזנו מלתא באפי' נפשי' וכבר בא בספר פרשת דרכים השייכות זה לזה ובשם מורי החסיד שבכהונה הגאון מוה' נתן אדלער כ"ץ זצ"ל שאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם ועי"ז וקם העם הזה הא כיצד העם הזה יזנו אחר אלקי נכר ויחרב הבית ויבנה בית אחר ועי"ז יהי' תקומה לדור המדבר למנוחה אחרת הם באים ואלו נכנס משה לארץ לא עע"ז ואין להאריך עכ"פ מקרא זה א"א לפרש אלא כנ"ל ומוכח תחיית המתים אך המטרוניתא שלא נתפייסה בזה ע"כ צריך לפרש כמ"ש האר"י זצ"ל וקם העם הזה ממש דור המדבר נתגלגלו בדורו של חורבן ושם ראו בעיניהם מה שהתלוננו במרגלים ועע"ז בחטא עגל א"כ לפ"ז מוכח עכ"פ השארת הנפש דאל"ה לא שייך לומר דור המדבר נתגלגל בדורו של חורבן הרי אין כאן נפש אע"כ להודות בפלגא דתחיית המתים דהיינו תחיי' לנשמה נקוט מיהא פלגא בידך דתחיית הגוף הוא פשוט מאי דלא הוי הוי מאי דהוה לא כש"כ:

*הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה וגו' איתא בחלק דשאלה מטרוניתא את ריב"ח אמריתו דמית חיי והקב"ה יודע עתידות תרווייהו מנא לכו והשיב לה מהאי קרא הנך שוכב עם אבותיך וקם היינו תחיי' וקם העם הזה וזנה היינו יודע עתידות ושאלה שוב הא קרא לא קאמר הכי אלא פשטא דקאי אלמטה וא"ל נקוט מיהא פלגא בידך וצריך ביאור דהרי שאלה תרווייהו והנה מורי הגאון מוה' נתן אדלער זצ"ל פי' עפ"י המדרש על אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו הוא דלא יבואו אבל למנוחה אחרת יבואו כשיבוא גואל צדק ויקומו בתחייה ועי"ז הוכרח משה רבינו למות במדבר דאם הי' משה בא לא"י איתא בספרים דלא נחרב בהמ"ק והי' נעשה אז עולם התיקון ולא הי' אז מנוחה אחרת ולא הי' אפשר לדור המדבר לבוא שכבר נשבע ה' וע"י מיתת משה באו ונסתבב מנוחה אחרת ויבואו וזה שאמר הנך שוכב עם אבותיך ועי"ז וקם העם יהי' להעם תקומה ויקומו ויבואו בתחיי' לארץ וביאר איך ואמר וזנה אחרי אלקי נכר וגו' ויחרב הבית ושוב יבנה ויוכלו לבוא וא"כ תרווייהו נשמע ודפח"ח: