פירוש על דברים 31:6

חזקו ואמצו אל תיראו כו' כי ד' אלקיך הוא ההולך לפניך כו'. הנ"ל בזה הנה אנשי כנה"ג יסדו בתפלת שבת האל הפותח בכל יום כו' מוציא חמה ממקומה כו' ומאיר לעולם כלו כו'. והנה כבר הקשו איך יתכן לומר מוציא חמה ממקומה הלא החמה זורחת וסובבת מתחלת בריאתה סובב הולך כל כדור הארץ מלמעלה למטה ואל מקומו שואף זורח הוא שם ואיך יצדק בה הוצאה ממקומה. אמנם אנשי כנה"ג כוונו בזה כי בהיות ידוע אשר כל הטולמות לא נבראו רק בשביל הצדיקים גם כל צבא השמים העליונים הנה בריאתם לצרכיהם להאיר על הארץ ואנחנו בנ"י נבראו למען להודות ולהלל שמו הגדול תמיד. והנה החמה אומר שירה בכל יום כמוזכר בגמ' ג' קולות הולכים מסוף העולם כו' אלמלא קול רומי. אבל הש"י ברב רחמיו הנה רוצה בתפלת עבדיו ובוחר בשירות ותשבחות של עמו בנ"י יותר מכל צבא השמים וכביכול מתרומם ע"י בנ"י לכן יסדו ז"ל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ר"ל בהגיע זמן התפלה של בנ"י פותח בעצמו כביכול השערים להכניס התפלו' כי המסכים רבים הם מבדילים ואינם נותני' לעלות התפלות כנודע. אמנם כביכול זה הנ"ר מהשירות ותשבחות של בנ"י שמהללים ומפארים לשמו הגדול כמ"ש בגמ' אמרו לפני פסוקי מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כי עי"ז מתגדל מלכותו ית"ש ומתפאר בהם לכך בשעת התפלה כביכול מוציא חמה ממקומה לומר שאינו חפץ בשירות ותשבחות שלה רק לשמוע קול תפלת עמו ישראל. ואמרו עוד ומאיר לעולם כולו וליושביו. וזה הוא מדת הרחמים כי רק מחמת הרחמנות לפניו ית"ש אשר חפץ בברואיו כמ"ש טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו שיש לה זכי' זאת יודוך ד' כל מעשיך שנתן להם רשות להודות לפניו ית"ש. והנה כאשר כביכול ית"ש מתרומם ע"י צדיקים נקרא הולך עם. בנ"י כמ"ש כגבוה שמים מעל הארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ר"ל ע"י דרכיכם. וכ"נ אשרי כל ירא ד' ההולך בדרכיו מתרומם ע"י הצדיק ולכן נאמרכי ד' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך למען כבודו ית"ש:

לא ירפך. לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן לִהְיוֹת נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ:

חזקו ואמצו. אחר שתדעו שה' הולך עמכם בכל מקום שתלכו להלחם: