פירוש על דברים 4:16

או יובן בס"ד ע"פ מ"ש בזוה"ק פ' בשלח דף נ"ד ע"א באותיות שמו של מרע"ה מ"ם פתיחה סוד בינה שי"ן סוד אבהתא שהם חג"ת ואות ה"א ה"ס מלכות ע"ש וידוע כי א"י היא סוד אות ה"א שהיא מלכות וז"ש אתה החלות להראות את עבדך ר"ל ה"א שה"ס מלכות חלותה להראות את עבדך וכמ"ש בזוה"ק כד נפק לעלמא אנהרא ה' באנפוי וביתא אתמלייא מזיויתיה את גדלך רמז לאות ש' ואת ידך החזקה רמז לאות מ"ם דמשם מתערין שכ"ה דינים כנז' שם לכן אעברה נא ואראה את הארץ הטובה שהיא סוד ה"א שהיא מלכות:

או י"ל ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו דהנה אא"ז זללה"ה אמר על הגמרא יעקב אבינו לא מת שהוא רמז על התו"הק שלא תבטל לעולם שהיא נצחיות ואמרתי לסיים עד"ז גם שאר דבריהם ז"ל שמקשה הגמרא וכי בכדי חנטו חנטייא היינו שבאמת אנו רואים במורגש שיש ביטול להתורה כגון סיפורי מעשיות מה דהוי וכעת אין ותירץ מקרא אני דורש והוצאתי אותך ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים עכ"ל והיינו כשאנו דורשים איזה מקרא ע"כ אנו מקשים עליו ומבטלים אותו לגמרי בקושיות עד שבא לדרשות רבים וענפי התורה המתפשטת מהפסוק ההוא וזהו מתוך הקושיא שבתחלה היו משברים ומבטלים הפסוק לגמרי עד שמתפשטים להרבה פשוטי תורה ולימודים היוצאים משם וזהו בחי' זרעו היינו שנולד מן התורה ונתרבה מן המקרא וזהו מקיש הוא היינו התורה לזרעו מה זרעו בחיים היינו אין לו ביטול רק אדרבה ניתוסף בכמה פנים כך הוא עצמו בחיים אף שנראה שיש לו ביטול בוודאי היא נצחיות והמשי"ב:

וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה. תנא דבי ר' ישמעאל כ"מ שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז. דבר ערוה. דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ע"ז. דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל (דברים ד טז).