פירוש על דברים 4:7

ואעשך לגוי גדול. אלו ישראל שכתוב בהם כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו (דברים ד ז). ומי גוי גדול (שם שם ח). ר' זכריה בריה דר' חייא בר אבא אמר שלש גדולות וארבע ברכות כתוב כאן. שלש גדולות ואעשך. ואגדלה. ומקללך אאור. וארבע ברכות. ואברכך. והיה ברכה. ואברכה מברכך. ונברכו בך. כנגד שלשת אבות וארבע אמהות. אמר ר' ברכיה לפי שהדרך גורמות לשלשה דברים. מיעוט פריה ורביה. ומיעוט ממון. ומיעוט שם. לכך הוצרך לומר ואעשך לגוי גדול תחת פריה ורביה. ואברכך תחת מיעוט ממון. ואגדלך שמך תחת מיעוט השם.

כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו. היינו בכל הקריאות צריך האדם להיות דבוק בהש"י, כי קריאה היינו חשק ותשוקה לדבר, וע"ז אמר דוד המלך ע"ה (תהילים קל״א:א׳) שיר המעלות ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וכו' אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי, גמול הוא תינוק הנעתק משדי אמו, וכמו שהתינוק בעת שירצה ליקח איזה דבר מחזיר ראשו ומביט לאמו אם לא תלך ממנו, כן צריך כל נפש מישראל להביט לה' ושלא ישוקע בתאוה וחמדה שלא ישכח ח"ו בה' רק לחשוב דרכיו, וכמו דאיתא בגמ' (ביצה י"א.) יונה כל דמדדה ורואה את קינה וכו' וכנסת ישראל נמשלה ליונה (שבת ק"ל.).

כי מי גוי גדול. שיש לו אלהים שיהיה קרוב אליו שיענהו תמיד בכל אשר יבקש ממנו בחכמה גם אין גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים בשקול הדעת כמו ישראל: