פירוש על דברים 7:26

שקץ תשקצנו וכו' כל המצוה אשר אנכי מצוך י"ל סוף מסכת ברכות איתא שחכז"ל טימאו מה שטיהרו הם ומסיק שם שטיהרו מה שטמאו כי היכי דלא ליטעו עלמא אבתרייהו כי אפילו דבר טוב ומצוה אין למדים מהם וזה שקץ תשקצנו כי חרם הוא אפילו כל המצוה ודבר טוב שעושים תתעב ותשקץ כי היכי דלא ליטעו עלמא אבתרייהו וק"ל (מש"מ):

ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים. מי גרם לו לגדולה הזו, ענותנותו, שנאמר והאיש משה ענו מאד (שם יב ג), מגיד הכתוב שכל מי שהוא ענו סופו להשרות עליו שכינה, שנאמר כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו' (ישעיה נז טו), רוח ה׳ אלהים עלי לבשר ענוים (שם סא א), אוי לגסות הרוח שנקראת תועבה, שנאמר תועבת ה׳ כל גבה לב (משלי יז ה), ואומר ולא תביא תועבה אל ביתך (דברי׳ ז כו), מה עבודת כוכבים נקרא טמא, שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו (ישעיה ל כב), ואף גסות הרוח נקראת טמאה, ועל עסק גסות הרוח מפורש במס' סוטה פרק ראשון.

תתעבנו כי חרם הוא. תתעב אותו הכסף והזהב של תועבה.