פירוש על דברים י:12

והיה עקב תשמעון ושמר ה' לך את הברית: י"ל כי השמיעה היא כלי רוחניות המשמשת למוח וכן צריך בכל העולם להיות משמשין לבחינת מוחין הם בני אדם המשמשי' את ה' והם בעלי עבודה והיא ע"ד ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה והיא מבואר במ"א כי ישראל כשיש להם בחינת מוחין דגדלות נקרא ישראל פי' לי ראש דהיינו כשיש להם ראשים חכמים ונבונים והם כרוכים אליהם ומתפארים בהם כענקים לגרגרת כמו לי ראש: וזהו והיה עקב תשמעון פי' כי המדריגות התחתונות יהיו משמשין לבחי' הגדולים אשר מכונים בשם מוחין שהם כלי המוח דהיינו השמועה שהיא בחי' הלב שהיא הקב"ה צור לבבם וחלקם אז הם מתקשרים בבחינת ברית שהם מייחדים קב"ה וכמו שהם נעשים שומרים לברית כה יעורר להם ושמר ה' לך את הברית ואת החסד שלא יפול ח"ו והבן:

ויכולים להיות דבוק להצדיק גם שאין יודעין מי הוא שאין לך דור שאין בו כאברהם כיצחק כיעקב. ובוודאי יש צדיק יסוד עולם שנושא חן לפני השי"ת וע"ד שאמר ר"ל הריני כפרת ר' חייא ובניו שמקבל עליו יסורין הראוים לר' חייא כן פי' רש"י ז"ל כדי שיהי' מנוחה לצדיק יסוד עולם. וכן אמר ר"ל שהי' מיותר גדולים שבדור על אחת כמה וכמה פשוטים כמוני שיכולים לבטל את עצמם נגד הצדיק שיש בדור והלואי נזכה להיות כפרתו שיתקבל ועי"ז הצוותא יוכל להאיר לכולם. ואור הזה מבחי' נורא שבא יראת ה' טהורה לאדם וראוי להחזיק בה שתהי' עומדת לעד. כמו להעלות תמיד כו'. ותוספות שבת הוא מיראה שמא כבר שבת קודש וזה נעשה פתח לקבל ש"ק כי יראה הוא שער וכפי היראה שיש לאדם בכניסת שבת קודש נעשה מקום לשרות עליו אור קדושת שבת. וזה שקונה שביתה בכניסה לכל השבת דהכי קיי"ל שנא' שם המקום יראה כו'. ושם קראו שלם והוא סוכת שלום הפרוס בשבת ולחם ויין הוא סעודת ש"ק ומה שהי' צריך מקודם להיות שלם בכל פרט ופרט. פעל א"א ע"ה ע"י העקידה שכשיהי' יראה לאדם ינתן לו כל השלימות כמ"ש מה ה' שואל כי אם ליראה ובתד"א כל התורה והחכמה דבר קל למי שהוא ירא שמים ומן אז נקרא ירא שלם. וזה המקום של ב"י וקונה המקום ההוא שביתה על כל ש"ק:

הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת דַּף ל"ג). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל גוֹ' כִּי אִם לְיִרְאָה גוֹ' עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא מְאֹד. מַה הִשְׁמִיעוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל בָּזֶה. הֲלֹא דְּבַר הַבְּחִירָה. הוּא אֶחָד מִיסוֹדֵי הַדָּת. וְזֶהוּ עִקָּר גָּדוֹל עַמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. כִּי לוּלֵא הָיְתָה הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם. אֵין מָקוֹם לְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וּלְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּפֶרֶק ה' מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אוּלָם הִיא הַכַּוָּנָה. כִּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה בְּוַדַּאי מְסוּרִין הֵמָּה בְּיַד הָאָדָם לְדַעְתּוֹ וּבְחִירָתוֹ. כִּי כִּירֵא אֱלֹקִים. כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא. בְּכָל זֹאת קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה בְּפֹעַל. הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ הִיא. אָכֵן יַשְׁמִיעֵנוּ כִּי גַּם עֶצֶם הַיִּרְאָה שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם. הִיא נְתוּנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַבְּחִירָה. הֲגַם שֶׁהוּא נֶגֶד דַּרְכֵי הַשֵּׂכֶל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה הַיִּרְאָה תַּחַת שְׁלִיטַת הָרָצוֹן. אָכֵן כִּי כֵן גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: