פירוש על דברים לב:18

צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך. שהשי"ת ברא את השכחה לטובת האדם כדאיתא במדרש (קהלת ל"ד,י"ב) אם לא היה שכחה לא היה האדם לומד תורה רק פעם אחת, וכן מצינו בגמ' (פסחים נ"ד:) שנגזר על המת שישתכח מן הלב וכן לכמה דברים שטוב להאדם כח השכחה, אכן אם בכח השכחה שוכח ח"ו את השי"ת זה הוא פירוש הפסוק, צור ילדך תשי שברא כח השכחה לטובתך, ואתה ותשכח אל מחללך שאתה שוכח שרשך שנבראת ממנו הלא אדרבא מזה הכח יכול האדם להכיר שהוא איש ולא אלוה, ועל ידי זה צריך לזכור ולעבוד את השי"ת בכל רגע.

צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך יש לרמוז בזה כי הנה ידוע אשר כל מגמת תפלתינו בימים הנוראים האלה להמשיך עלינו הי"ג מכילין דרחמי ולזה אנו מזכירין אותן הרבה פעמים בכל יום מימי הסליחות והי"ג מכילין דרחמי הם מזלא עילאה שהוא ג' הויות שיש בהם י"ב אותיות ועם המקור הם י"ג והנה ידוע שמקור הי"ג תיקוני דיקנא הוא כולל מעשר קדושות וכל אחד מהעשר קדושות הוא כולל ג' הויות וכללות כולם הם שלשים הויות שעם הכולל הם עולים תשפ"א כמנין "ילדך "תשי עם הז' אותיות. וזהו צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך תשכח הוא לשון מציאה כמו שמצינו בגמרא לכי תשכח מחללך הוא לשון תפלה כמו ויחל משה ורצה לומר שתתפלל אל השם ותבקש אותו תמצאהי בבקשתך ויומשכו עליך הל' הויות שבי"ג מכילין דרחמי שעולים כמנין "ילדך "תשי עם האותיות כנ"ל.

תשי. תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי):