פירוש על דברים לב:30

ואת הצפור לא בתר. הראה לו שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף. מלמד שהראה לו הקב"ה לאברהם אבינו הקרבנות והגליות. התורה והגיהנם. אמר לו בזמן שבניך עסוקין בשתים. ניצולין משתים. פורשין משתים. נידונין בשתים. עתיד בית המקדש ליחרב. וקרבנות ליבטל. נשארה התורה כנגד שתים. הגלות והגיהנם. בחר לך אחת מהם שיהיו בניך סובלין. והיה בדעתו לבחור גיהנם לבניו. כי נלאה מן הגלות. אמר ומה אני לבדי נלאיתי. כל ישראל על אחת כמה וכמה. עד שרמז לו הקב"ה לבחור בגלות. שהגלות לפי שעה. אבל גיהנם לדור דורים. היינו דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם (דברים לב ל). צורם זה אברהם. דכתיב הביטו אל צור חצבתם (ישעיה נא א). וה' הסגירם. הסכים על ידו.

3261 / (דברים לב,ל) / הסגירם
דיליברי"ר / delivrer / למסור, להסגיר

איכה ירדף אחד. מִמֶּנּוּ אלף מִיִּשְׂרָאֵל: