פירוש על דברים לב:33

*וראש פתנים אכזר היינו נחש הקדמוני שטן רוכב על נחש ור"ת פ'תן ח'רש י'אטם א'זנו ל'א י'שמע ל'קול מ'לחשים פ"ח א'ל'י'ל'י'ם' וכבר כתב מורי הפלאה ז"ל וידו אוחזת בעקב עשו כשכותבין ע'ין ק'וף ב'ית ס"ת פתן ור"ת ע'ק'ב' ובאמצע גימטר' כ"ו הוא השם המפריד בין יעקב לעשו ובטומאה יש ג"כ נו"ן שערי טומאה ושער נו"ן בטומאה הוא למבדיל כמו בקדושה שאין השער נון יוכל אדם להשיג ה"נ וכשיבוא אדם לזה הקב"ה מהפכו כי אותו שער נו"ן בטומאה הוא מחובר לקדושה וכן במצרים שלא יבואו ישראל לשער נון בטומאה הוציאם לקדושה כי אותו שער יש לו אחיזה לקדושה לכך טמא בגי' נון רמז מ"ט בפ"ע ואות אלף ג"כ בפ"ע וזה מי יתן טהור מטמא לא אחד היינו אותו אחד שהקב"ה מהפכו לקדושה וזה ראש פתנים אכזר הוא ראש הטומאה הלא הוא כמוס עמדי וקשור בקדושה:

חמת תנינם יינם. כְּתַרְגּוּמוֹ "הָא כְמָרַת תַּנִּינַיָּא כֹּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן", הִנֵּה כִמְרִירַת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פֻּרְעֲנוּתָם:

חמת. והנה היין כסם חמת התנינים בחמה: