פירוש על דברים לב:40

כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם. שבאחרית הימים כאשר תגבר יד אויב על ישראל חלילה כדאיתא במדרש (שוח"ט תהלים ב') על מלחמת גוג ומגוג שיאמר אני מזדווג לפטרונן ויאמרו כל העכו"ם רדפו ותפשו כי אין מציל, כמו שנאמר כאן כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואז יאמר השי"ת עתה אקום כאמרי אינשי עוד אני חי, וזה ואמרתי חי אנכי לעולם ואשב נקם לצרי וראו עתה כי אני אני הוא וגו' וכפר אדמתו עמו כמו שכתיב (ישעיה מ',י"ז) כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו, ויקוים בנו כמו שכתיב (תהלים י"ח, מ"ז) חי ה' וברוך צורי וירום אלהי ישעי וגו'.

כי אשא אל שמים ידי. כִּי בַחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה:

כי אשא אל שמים ידי. שבועה בדבר קיים ואשא כמו וירם ימינו ושמאלו אל השמים ומלת אשא כדרך בן אדם להבין את השומעים: