פירוש על דברים לג:20

ולגד אמר ברוך מרחיב גד י"ל בדרך מוסר דגד לשון מזל כפירש"י לעיל בא גד בא מזל טוב והנה העשירות היא ברכה אם יעשה בממונו חסד ואמת וחז"ל דרשו גימל דלית לשון גומל דלים והיינו ולגד למזל אמר אימתי הוא ברוך המזל כשמרחיב ג"ד היינו גימל דלית בלשון גמול דלים ואמר כלביא שכן כ'ל'ב'י'א' הוא ר"ת כ'י ל'א ב'מותו י'קח א'חריו ומסיים וטרף זרוע אף קדקוד הנה קדקוד הוא מידת החסד וזרוע הוא מידת הגבורה והעני שהוא דין וע"י הנתינה ממתיק הדין וטרף לשון תערובת כמו בצים טרופות ומערב עי"ז הדין ברחמים:

ברוך מרחיב גד. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה תְחוּמוֹ שֶׁל גָּד מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מִזְרָח (שם):

ברוך מרחיב גד מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב כלפי מזרח לשון רש"י (רש"י על דברים ל״ג:כ׳) מספרי (ברכה שנה) ור"א פירש כי בעבור שידמה אותו לאריה אמר ברוך המרחיב גד שנתן לו גבורה וכל רואיו יברחו ממנו ואין מי יצר לו והנכון שהוא על נחלתו כי שני השבטים אשר לקחו נחלתם בעבר הירדן לא לקחו אותה בגורל אבל נתן להם משה כל ממלכות סיחון ועוג ונחלתם רחבה ונסבה למעלה מכל השבטים ולא הזכיר בראובן זה כי די בתפלתו ואפשר גם כן כי לקחו בני גד יותר מבני ראובן כי היו גבורים ונתן להם כל הספר והערים אשר בנו רבות מאשר לראובן ועוד כי הם אשר בקשו הארץ ההיא תחלה כאשר פירשתי שם (במדבר לב ב) והנה הם סבת הרחבה הזאת: