פירוש על הושע 11:4

ד"א ויוסף הורד מצרימה. הורד את אביו ואת אחיו מצרימה. שנאמר בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל (הושע יא ד). הפסוק הזה מתפרש על השבטים. שהיו עתידין לירד למצרים בשלשלאות של ברזל. והקב"ה הורידן בכבוד שנאמר בחבלי אדם אמשכם. מהו בחבלי אדם. בעולת חבלים שמשכו את יוסף מן הבור. בעבותות אהבה. בשביל האהבה שאהב יעקב אביו את יוסף מכל אחיו. נתקנאו בו אחיו ומכרוהו. ונתגלגל הדבר וירדו למצרים. ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם. שרוממתי צרות הרעב בעולם כדי שירדו למצרים. ואט אליו אוכיל. שהקדמתי יוסף במצרים שליט על הארץ. ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף (בראשית מז יב). ופשטיה דקרא בחבלי אדם אמשכם. כאדם שפושט ב' ידיו בבנו קטן ואומר לו בוא בני בוא. וחבלי אדם אלו האצבעות. עבותות אהבה אלו הזרועות. ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם כאדם שמשים פניו על פני בנו מרוב חיבתו. ואט אליו אוכיל כאדם שמחתך המאכל בשיניו ונותן לתוך פיו של בנו. משל על אבותינו שנהג הקב"ה את ישראל כמשפט האב על הבן. וכה"א כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך (דברים ח ה). עתידין היו יעקב ובניו לרדת מצרים. לפיכך הקדים את יוסף לפניהם. משל לפרה שהיתה ממאנת ליכנס. הכניסו את בנה והיא נכנסה אחריו.

בחבלי אדם. הייתי מושכם תמיד בחבלים רכים אשר ימשוך בהם אדם את בנו כלומר במשיכת רחמים וכן תרגום יונתן:

בחבלי אדם. משכתים ללכת אחרי בחבלים רכים ונוחים שמושכים בהם בני אדם ר״ל הנהגתים בדרך חמלה: