פירוש על הושע 2:17

את כרמיה. ת"י לשון פרנסים ומנהיגים וכן לא יפנה דרך כרמים (איוב כ״ד:י״ח) וכן כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א׳:ו׳) ד"א והולכתיה המדבר למדבר סיחון ועוג ובסגנון זה נתנבא (יחזקאל כ׳:ל״ה) שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם כאשר נשפטתי את אבותיכם והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים וגו' והכשרים אקיים וזהו את כרמיה:

משם. מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר״ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיה:

עכור. ענין השחתה כמו ועמק עכור (ישעיה ס״ה):