מי השלוח
וישמע משה וייטב בעיניו. אחר כך הבין משה הענין שיפה עשה אהרן שלא אכל השעיר של ראש חודש אך נפלא בעיניו מהיכן דן אהרן כן, הלא אחר כל הדרישות היה לו לאכול, כמ"ש אכול תאכלו אותה בקודש כאשר צויתי, עד שהשיב לו אהרן מענין נדב ואביהוא, ובזה הענין נמצא עמקות גדול כי שעיר ראש חדש רומז להבאת כפרה על מעיטת הירח, ושעיר ראש חודש הראשון נשרף שלא רצה אהרן לאכלו ומזה הבין משה עד עתה, והדברים עמוקים.
דברי אמת
וישמע משה ויטב בעיניו [פסוק זה אמר בשבת פרה] דאיתא אשרי הדור שגדולים נשמעים כו' קל וחומר כו' הנה נשמעין משמע שהקטנים שומעין להם שדברי הגדולים נשמעין כן הוא טוב וראוי משא"כ להיפוך להיות דברי הקטנים נשמעים לגדולים מה מעליותא להיות גדולים כפופים לקטנים אך הנה ידוע ענוה גדולה מכולם ומסתמא מי שהוא גדול באמת הוא עניו ושפל בדעתו משא"כ מי שאינו כראוי נראה לו שהוא גדול ואין לו ענוה כ"כ כידוע משרע"ה רבן של כל החכמים ושל כל הנביאים הי' עניו מכל אדם וכן [דוד] המע"ה אמר מכל מלמדי השכלתי וכן לא גבה לבי כו' וזה אשרי הדור שהקטנים ג"כ יש להם ענוה שדברי הגדולים נשמעים להם. מסתמא הגדולים הם ענוים יותר ולומדים מכל אדם וזה וישמע משה שהי' עניו ויטב בעיני המקום הגם שמשה הי' גדול וראוי להיות עניו מכ"ש אם היו הקטנים שומעים הי' יותר טוב בעיני דוק: