רש"י
מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת. כְּגוֹן גָּמָל, שֶׁפַּרְסָתוֹ סְדוּקָה לְמַעְלָה אֲבָל לְמַטָּה הִיא מְחֻבֶּרֶת, כָּאן לִמֶּדְךָ שֶׁנִּבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה, וּבָעִנְיָן שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה פֵּרֵשׁ עַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה:
רשב"ם
הבהמה - אף על פי שהיא מפרסת פרסה, אבל שסע אינה סדוקה כגון סוס וחמור. וגרה איננה מעלה - כל הנוגע בהן - בין מתים בין שחוטים [יטמא]. וכאן לא פירש במותם, אבל בבהמה טהורה כתב לפנינו: וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה וגו' - דוקא מתה, אבל שחוטה טהורה ואפילו טריפה.
שד"ל
לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת: הם הסוס והחמור והזיברו (רנה"ו).