רש"י
צרעת נושנת הוא. מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה, וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה לְמַעְלָה וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה — שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה אֲטַהֲרֶנָּה:
מזרחי
שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה. תימא דמהכא משמע שהמחיה סימן טהרה היא ולפיכך אמר אף על פי שעלתה בו מחית בשר שהוא סימן טהרה וראו לטהרה אעפ"כ וטמאו הכהן מפני שצרעת נושנת היא שבריאה מלמעלה ותחתיה מלאה ליחה וזה סותר מה שאמר למעלה גבי ומחית בשר חי אף הוא סימן טומאה שער לבן בלא מחיה ומחיה בלא שער לבן וכן שנינו בפ"ג דנגעים צרעת עור הבשר מטמא בשני שבועות ובשלשה סימני' בשער לבן ובמחיה ובפשיון ואין לחלק בין הפוכה לשאינה הפוכ' דמחיה הפוכה הוי סי' טומא' ומחיה שאינה הפוכה לא הוי סי' טומאה ולפרושי מילתיה דאף הוא סי' טומאה כמחיה הפוכה ומלתיה דשלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנו במחיה שאינה הפוכה שמתחלתה היתה בכך דהא בת"כ שנו נושנת מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה פי' אף על פי שקדם הבשר החי והוא ישן כנגד הנגע הלא דין הוא שער לבן סימן טומאה ומחיה סימן טומאה מה שער לבן אינו מטמא אלא הפוך אף מחיה לא תטמא אלא הפוכה ת"ל נושנת מלמד שהיא מטמאה לא הפוכה היא מלמד שהיא מטמאה הפוכה הלא דין הוא ומה שער לבן שאינו מטמא שלא הפוך מטמא הפוך מחיה שהיא מטמאה שלא הפוכה לא תטמא הפוכה ת"ל היא מלמד שהיא מטמאה הפוכה פי' בין ישנה בין חדשה שלא תאמר דוקא ישנה הויא סימן טומאה כדכתיב נושנת אבל חדשה לא להכי כתב היא כל שהיא אלמא אין לחלק בין הפוכה לשאינה הפוכה דשניהם סימן טומאה הן ועוד דשני המאמרי' של רש"י הנראים כסותרים שניהם במחיה הפוכה הם מורים שהרי בראשונה פירש ומחית שנהפך מקצת הלובן שבתוך השאת למראה בשר אף הוא סימן טומאה ובאחרונה אמר שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה דמשמע שאחר כך נהפך הלובן שבתוך השאת ועלתה המחיה וצ"ע: