רש"י
מחית המכוה. שנימני"ט; כְּשֶׁחָיְתָה הַמִּכְוָה הָפְכָה לְבַהֶרֶת פְּתוּכָה אוֹ לְבָנָה חֲלָקָה; וְסִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין שָׁוִים הֵם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב? לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה — נוֹלַד חֲצִי גְרִיס בַּשְּׁחִין וַחֲצִי גְרִיס בַּמִּכְוָה, לֹא יִדּוֹנוּ כִגְרִיס (חולין ח'):
מזרחי
וסימני מכוה וסימני שחין שוים הן. כדתניא בפ"ק דחולין שחין ומכוה מטמאין בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפשיון ופרש"י בשבוע אחד שאין בהן הסגר שני כמו שכתוב בשאת וספחת שני הסגרות שאם עמד בעיניו ולא פשה בשבוע ראשון מסגיר אותו בשנייה שמא יפשה ויחליטנו אבל בשחין ומכוה לא נאמר אלא הסגר אחד ואם עמד בעיניו בשבוע שוב אינו מסגירו לטמאו אבל פוטרו והולך: