אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
או יובן בס"ד לרמוז ולקח למטהר ב' צפורים וכו' והוא כי ידוע ששורש חולי הנפש הוא בא מן הלשון ע"י הדבור הרע שמדבר בו וידוע שהצרעת היא באה בעון לש"הר וא"כ עיקר טהרת המצורע צריך להיות נזהר בדיבור וכן הוא לכל הבא לטהר עצמו מטומאת היצ"הר וכמ"ש בגמ' דמגילה סמא דכולא משתקותא והנה ידוע שהש"ית ברא ב' חומות ללשון לבלתי ידבר בו דבר איסור והם השפתים והשיניים והנה זה שפרץ ב' חומות אלו וחטא בלשונו ועתה רוצה לחזור בתשובה וליטהר הנה אז צריך ליקח ב' צפרים חיות טהורות רמז לשפתים שהם שתים זו למעלה מזו והם רכים כבשר הצפור ומצפצפים ועץ ארז רמז לחומה הב' והוא של השיניים שהם קשים כעץ והכוונה שיקחם לקדשם שיהיו שומרים במשמרתם ולבלתי יפרוץ בם עוד ואם תאמר הלא ערבך ערבא צריך דהלא הלשון לא יוכל לדבר בלא תנועת השפתים וא"כ למה לא תייחס אותו לשפתים ולא מבעייא שלא הניח להם חומה אלא הם עשויים חומה ושמירה ללשון לז"א ושני תולעת כלומר הבט נא בתולעת אשר תתהווה בתוך התפוח וכיוצא שאינה מתחלת לאכול כ"א מבפנים ואח"ך תצא לחוץ וכן כל פרי שמתליע הנה הוא מתליע מבפנים ואח"ך יתפשט לחוץ וא"כ גם זה העון של לש"הר ושאר דבור אסור לא יתחיל כי אם מן הלשון שהוא בפנים ולא מן השפתים שהם מבחוץ ולכן עיקר השמירה והחומה צריכה להיות ללשון דווקא שאם הוא נקי כולם נקיים וברים:
העמק דבר
ועשה את האחד מן התורים וגו׳. כ״ז רבוי לשון והכי מיבעי ועשה את התורים או בני היונה אשר תשיג ידו האחד חטאת וגו׳. והנראה דכלפי דכתיב לעיל אחד חטאת והאחד עולה שיהא המובחר עולה ובסמוך כתיב האחד חטאת והאחד עולה. למדנו דמכ״מ יהיו שניהם מובחרים במינם אלא העולה תהי׳ המובחר בשניהם. מעתה אם בבני היונה דזול יכול להביא שניהם מובחרים ובתורים דיקירי אינו יכול להביא אלא האחד עולה. וס״ד דטוב להביא בני יונה. ולמדנו ממקרא זה ועשה את האחד מן התורים וגו׳ דהעיקר הוא העולה ותורים קודם לבני יונה:
מלבי"ם
ועשה את האחד מן התורים מאשר תשיג ידו. את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה. ובפסוק כב' אמר ושתי תורים או שני בני יונה אשר תשיג ידו: למה הזכיר השגת יד ג' פעמים? פירשו חז"ל שבפסוק כב' רצה ללמד שאף שבעת שנתרפא היה עשיר ולא נעשה עני עד עת לקיחת קרבנותיו, מכל מקום יביא כעני. וז"ש ולקח כבש אחד וכולי ושתי תורים אשר תשיג ידו ר"ל בעת הלקיחה כי ממה שכתוב "אם דל הוא" יש לומר שהוא דל בעת שנתחייב ולכן אמר "ולקח.. אשר תשיג ידו" ופה קמ"ל דינים אחרים במ"ש "מאשר תשיג ידו" קמ"ל שגם אם בעת הבאת האשם היה עדיין עשיר ונעשרה עני אחר הבאת האשם – יביא כעני. ולכן אחר שבאר הקרבת האשם אמר "ועשה את האחד מן התורים מאשר תשיג ידו" ר"ל מאשר תשיג ידו עתה בעת עשיית התורים אף שכבר הביא אשמו. ומ"ש "את אשר תשיג ידו" קמ"ל שגם בהפך, אם היה עני בעת הבאת האשם ונתעשר אחר כך יביא חטאת ועולה כעשיר. וז"ש שגם יביא את אשר תשיג ידו עתה את האחד חטאת וכולי שאם ישיג כבשים לחטאת ועולה יביאם. וקמ"ל דבין לקולא ובין לחומרא אזלינן אחר מעמדו עתה. ומ"ש יכול אפילו הביאא קרבנו עני והעשיר יגמר כעשיר (כן הוא גירסת הקרבן אהרן) ר"ל אם הביא החטאת עוף ונתעשר, יכול יביא העולה כבש? ת"ל "את האחד חטאת ואת האחד עולה" – וכבר בארנו (ויקרא סימן שכט) שבמ"ש גבי זבה "את האחד חטאת ואת האחד עולה" דרשו שממין חטאת תביא עולה, ששני המספרים "האחד..האחד" כששניהם בה"א הידיעה מורה ששניהם זוג אחד מן המספר השלם עיי"ש. וסתמא זו כר"ש דסבירא ליה (בפרק יד דנגעים) ובערכין (דף יז) דהכל הולך אחר חטאת ודלא כר' יהודה.