אור החיים
זאת תורת וגו' אשר לא וגו'. כל הכתוב מיותר, ורז''ל דרשו (בתו''כ) זאת תורת שריבה הבאת קרבן עשיר לעני אם ירצה. ואם תאמר למה צריך קרא והלא הסברא נותנת כן שלא בא הכתוכ אלא להקל מעליו ואם ירצה תבא עליו ברכת טוב ונראה כי לצד שרצה הכתוב למעט עשיר אם הביא קרבן עני שלא יצא וכמו שדרשוה מאומרו זאת מיעוט, חש הכתוב לומר שהקפיד על הכל במה שמיעט ואמר זאת עני בעניו ועשיר בעושרו תלמוד לומר תורת.
תורה תמימה על התורה
זאת תורת. תורת – לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר שיצא, יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני יצא, ת"ל זאת קופירש"י תורת משמע תורה אחת לכולן [ובאור משמעות זו כתבנו לעיל ריש פרשה זו] וזאת משמע מעוטא, ומאחר שאחד מרבה ואחד ממעט מסתמא מרבה דעני יוצא בקרבן עשיר דמעלין בקודש, וממעט דאין עשיר יוצא בקרבן עני שאין מורידין בקדושה, עכ"ל. ולא ידעתי למה צריך לסברא זו, תיפק ליה דהא דעשיר אינו יוצא בקרבן עני מפורש בקרא ואם דל הוא, דמבואר מפורש דוקא דל ולא עשיר, וי"ל דאיצטריך לדיעבד וכדמשמע הלשון עשיר שהביא.
.
(כריתות כ"ח א')
(כריתות כ"ח א')