רש"י
וחלצו את האבנים. כְּתַרְגּוּמוֹ: וִיִשְׁלְפוּן — יִטְּלֵם מִשָּׁם, כְּמוֹ וְחָלְצָה נַעֲלוֹ (דברים כ"ה) — לְשׁוֹן הֲסָרָה:
מזרחי
אל מקום טמא מקום שאין טהרות משתמשין שם למדך הכתוב שהאבנים הללו מטמאות מקומן בעודן בו וזהו ששנו בת"כ אל מקום טמא שיהא מקומו טמא ופי' רש"י ז"ל שיהו האבני' הנשלכות שם מטמאות את מקומם שלא יהיו טהרות משתמשות שם בעודן בו אבל מה שפירש רבי' הלל ז"ל כלומר שאין מוציאין את האבני' המנוגעות במקום טהור אלא במקום טמא שלא להרבות טומאי' בארץ ישראל כבר כתב עליו רבינו אברהם זוטרא מתיווץ ולא מסתבר דתנא לא חייש להאי מילתא למדרשה מקרא דמילתא דסברא הוא ותו דהכי הוה ליה למתני שכבר היה מקומו טמא לא שיהא מקומו טמא דמשמע שיהא מקומו טמא מכאן ולהבא:
תורה תמימה על התורה
וצוה הכהן וחלצו. הצווי בכהן והחליצה בכל אדם קמאעי' מש"כ לעיל בס"פ תזריע בפ' וצוה הכהן וכבסו וצרף לכאן.
.
(שם)
(שם)