רש"י
וכפר בעדו וגו'. וִדּוּי שֵׁנִי, עָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם קְרוּיִים בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ה'" וְגוֹ' (תהילים קל"ה), מִכָּאן שֶׁהַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, וְכָל כַּפָּרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ט"ז), "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת" וְגוֹ' (ספרא; שבועות ז'):
ספורנו
וכפר בעדו. כבר בא בקבלה (יומא לו, ב) ששתי הכפרות בעדו הם כפרת דברים בודוי ולפיכך הם קודם שחיטת החטאת:
מזרחי
וכפר בעדו ודוי שני. בתורת כהנים שגם זה ודוי דברים כמו הראשון ולא כפרת דמים כי אחריו ושחט שהרי עדיין לא נשחט פר החטאת אשר לו ולמה חזר להתודות פעם שנית כדי שיכלול בודוי גם שאר הכהנים עמו מפני שבודוי ראשון לא התודה רק על עצמו ועל ביתו וכך היה אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ואלו בודוי השני היה כולל גם שאר הכהנים עמו וכך היה אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך ואע"פ שגם בזה הודוי אינו כתוב בו רק בעדו ובעד ביתו כמו בראשון מלת ביתו נאמרת בכלל וייחוד פעם על אשתו ובני ביתו ופעם על כל אחיו הכהנים כמו שנא' בית אהרן ברכו את ה' ואם תאמר למה הצריכו הכתוב להתודות ודוי שני די בודוי ראשון לכלול בו גם הכהנים בשיאמר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך כבר תרצו בזה במסכת יומא בפרק טרף בקלפי תנא דבי רבי ישמעאל כך מדת הדין נותנת מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב: