מדרש לקח טוב
ד״א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, הוצרכה פרשה זו להיות בקהלה להקהילם ולהזהירם על השבת ולצוותם על הכנת המשכן, לפי שהנדבה הזו היתה לאנשים ולנשים, שנאמר ויבואו האנשים על הנשים (שם לה כב), לכך נאמר ויקהל משה, אימתי נהיה קיהול זה, אחר יום הכפורים, שהרי אמרו רבותינו בסדר עולם, עלה בכ״ט באב ונשנית לו תורה פעם שניה, ירד בעשרה בתשרי, לפיכך הוא יום סליחה וכפרה לישראל, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם (ויקרא טז לד), אחר יום הכפורים הקהילם ומזהירם על מלאכת המשכן, למדנו ששה חדשים נתעסקו ישראל על מלאכת המשכן פחות עשרה ימים.
דגל מחנה אפרים
וכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה יש בזה דברים עמוקים לפענ"ד והוא ע"ד הפייטן שסידר העבודה ביוה"כ וכך היה מונה אחת אחת ואחת וכו' אחת ושבע ועיין בגמרא טעם שהיה צריך להזכיר תיבת אחת עם כל אחד ויש בזה לפע"ד טעם ע"ד הסוד כי ידוע הבינה נקראת אחת כי בינה היא עולם המחשבה ושם הוא אחדות גמור רק בגוף מתפרדים העופים לדרועא ימינא ושמאלא שהם בחי' חו"ג ולכך המחשבה נקרא אחת כי שם הזווג בתדירא וזהו אחת האמור בעבודה שנכלל בו תלת מוחין כח"ב שהם סוד המחשבה הנקרא אחת וכו' אחת ושבע שהיא המלכות נמצא כלול שם כל הע"ס והזכיר בכ"א תיבת אחת לכלול כולם באחת שהוא הבינה ולהמתיק הדינים בשורשן וזהו בחי' יוה"כ אמא וברתא והבן: וזה י"ל הרמז וכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה היא עולם הבינה ושנה היא מלכות והיינו להמשיך עולם הבינה בבחי' הנ"ל שיוכלול ויתאחד שם כנ"ל בעבודה וממילא ימתקו כל הדינים ויתכפר עונותיהם של ישראל והבן כי בכאן רימזה התורה לדרכינו מהיכן הכפרה בא לבני ישראל ביוה"כ אחת בשנה כנ"ל והבן:
חתם סופר
*לכפר על חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה ה' את משה יש לפרש ויעש את חטאתם היינו כאשר צוה ה' את משה המצוות פי' שחטאתם נעשו זכיות על ידי תשובה מאהבה (יומא פ"ו ע"ב):