פירוש על ויקרא 17:6

וזרק הכהן וגו'. אין כהן ואין מתנות סביב למזבח בבמה, דכתיב וזרק הכהן על מזבח ה' פתח אהל מועד ^כהר"ל דבבמה א"צ עבודת כהן אלא גם זר כשר, וא"צ זריקת הדם במתנות שתים שהן ארבע סביב למזבח, משום דכתיב פתח אה"מ ואין זה בבמה [אבל זריקה צריך] וזה הוא רק בבמת יחיד אבל בבמת צבור צריך מפני ששם היה אה"מ נטוי כדרכו (תוספתא סוף פי"ג דזבחים), וביארנו יותר מענין הבמות בר"פ ויקרא ובר"פ ראה, אבל מזבח צריך גם בבמת יחיד כמבואר לפנינו בפ' נח בפ' ויבן נח מזבח לה'. וטעם הדיוק לענין כשרות זר הוא משום דלא היה צריך כאן לכתוב וזרק הכהן דהא כבר ידוע מפרשיות הקודמות שהכהן זורק הדם, ולכן דרשו שבא ללמד דלכן מביאים לעזרה מפני ששם יזרוק הכהן את הדם, משא"כ בבמה כשר גם זר ואשה ועבד. .
(זבחים קי"ט ב')

וזרק הכהן את הדם. ר"ל שאפילו השלמים נאכלים לבעלים והיה אפשר מפני זה שיחשב שלא יתחייב כרת אם ישחטום בחוץ מפני חלק הבעלים שהוא נאכל במחנה ישראל הנה יחוייב שיביאום אל אהל מועד לשחטם כדי שיהיו להש' ויקריב מהן למזבח הדם והחלבי':

פס'. וזרק הכהן את הדם. זריקת כהן במזבח ה' ואין זריקת כהן בבמה שאפילו גרים נשים ועבדים כשרין לבמה. על מזבח ה' פתח אהל מועד. מלמד שאין מזבח בבמה. אלא שאפילו על הסלע ועל האבן. לריח ניחוח לה'. אין ריח ניחוח בבמה: