פירוש על ויקרא 17:8

אשר יעלה עלה. לְחַיֵּב עַל הַמַּקְטִיר אֵבָרִים בַּחוּץ כְּשׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁאִם שָׁחַט אֶחָד וְהֶעֱלָה חֲבֵרוֹ שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין (זבחים ק"ו):

ואליהם תאמר וגו'. במסכת זבחים (קז.) תניא ר' ישמעאל אומר לעירוב פרשיות לומר שאף שחוטי חוץ שהעלה בחוץ הגם שאין ראויים לפנים כגון השוחט בפנים ומעלה בחוץ דתניא במשנה תחלת פרק י''ג דזבחים. וליתן כל האמור של זה בזה זולת דברים שריבה הכתוב באחד מהם ומיעט בחבירו. ועיין בדברי רש''י בזבחים:

אשר יעלה עולה לחייב על המקטיר אברים בחוץ כשוחט בחוץ שאם שחט אחד והעלה חבירו שניהם חייבין. נראה לי שהגרסאות משובשות וצריך להיות כשחוט בחוץ ופי' לחייב על ההעלאה אף בשחוט בחוץ שלא תאמר לא חייבה תורה על ההעלאה בחוץ אלא על הקרבן שנשחט בפנים והעלהו בחוץ מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא יביאנו דמשמע הראוי להעלותו בפנים אבל שחט קדשים בחוץ והעלן בחוץ לא יהא חייב על העלתן שהרי משנשחטו בחוץ נפסלו ושוב אינן ראוים להקריב' בפנים ת"ל ואליהם תאמר על שחוטי חוץ האמורין למעלה בפ' הראשונה וזהו שכתב אחריו שאם שחט אחד והעלה חבירו שניהם חייבין שפירוש שאם שחט אחד בחוץ והעלהו חבירו בחוץ שניהם חייבין דאי בשני קרבנות קמיירי שהאחד שחט האחד מהם בחוץ והא' העלה בחוץ את הנשחט בפנים קראי אתא לאשמועינן וכן שנינו בת"כ ואליהם תאמר כל האמור בענין ובזבחי' פרק השוחט ומעלה בחוץ אמרו אשכחן מקוטרי פנים שהעלן בחוץ מקוטרי חוץ שהעלן בחוץ מניין אמר רב כהנא אמר קרא ואליהם תאמר על הראשונים תאמר מתקיף לה רבה מי כתיב ועליהם ואליהם כתיב אלא כדתניא דבי רבי ישמעאל ואליהם לערב פרשיות אבל לפי הגרסאות שבידינו שכתוב בהם לחייב על המקטיר אברים בחוץ כשוחט בחוץ לא ידעתי מה בא לאשמועינן שהרי מקרא מלא הוא אשר יעלה עולה או זבח וכתיב אשר ישחט שור או כבש או עז במחנה וגומר ומאי אולמיה דשוחט בחוץ מהמקטיר בחוץ עד שיאמר לחייב המקטיר בחוץ כשוחט בחוץ ומה שאמר לחייב על המקטיר אברים בחוץ ולא אמר לחייב על המקטיר בחוץ נ"ל דתרתי אתא לאשמועינן חדא אפילו בשוחט בחוץ כדפרישית ועוד לאו דוקא כשהעלהו שלם אלא אפילו העלה ממנו אבר או אברים חייב וכך אמרו בפרק השוחט והמעלה שדוקא על אבר חסר פטור רחמנא שאינו חייב משום מעלה בחוץ עד שיקריב כולו אבל על בהמה חסרה לא שאף על פי שלא העלה ממנה אלא אבר אחד חייב וכן כתב גם הרמב"ם ז"ל העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר העלה אבר חסר פטור שנאמר לעשות אותו על השלם חייב ולא על חציו: