פירוש על ויקרא 18:27

כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ. כי הגוים אשר לא נשמרו מהקריבה ולא ענשו את החוטאים בגלוי עריות עשו את כל התועבות כי מרעה אל רעה יצאו וכן תעשו גם אתם אם לא תשמרו את כל חקותי ומשפטי אלה לכן שמרו אותם:

כי את כל התועבת האל. ח' בלשון חול וסימן במסורת פר' תולדות יצחק:

כל התועבות האל. א"ר חמא בר חנינא, כל אדם שיש בו גסות הרוח כאלו בא על כל עריות, כתיב בגסות הרוח (משלי ג') תועבת ה' כל גבה לב וכתיב בעריות כי את כל התועבות האל עשו ^עהדרשה זו היא ע"ד המוסר ותקון המדות, ופשוט שאין הכונה לדמות זל"ז ממש אלא רק לענין שהקב"ה מתעב את שניהם בערך. וטעם ענין הדמיון י"ל משום דמדת הגאוה היא חוץ לגבול האדם, כי הגאוה והגדולה לחי עולמים, ומה יתגאה אדם קרוץ מחומר, וכשמתגאה הרי הוא כנכנס לתחום שאינו שלו, וגם ענין עריות הוא כניסה לתחום הנאסר לו, ויש להאריך הרבה בזה בעניני דרוש ואגדה, אך אין תכלית חבורנו בזה. .
(סוטה ד' ב')