פירוש על ויקרא 19:17

לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. יובן בס"ד לפרש ונקדים מ"ש רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א בשם רבינו האר"י זלה"ה זיע"א בש"ה וז"ל גם דע כי אם ימצאו בדוד אחד שתי נשמות משורש אחד בשני אחים או בשני חברים יהיו שניהם שונאים ומקטרגים זה לזה בטבעם לפי שזה חפץ לינק מן השורש ההוא יותר מחבירו והם מקנאי' זה לזה בטבעם בלי ידיעה דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי ולכן אם ישיגו לדעת ברוח הקודש כי שניהם משורש אחד אז ודאי שיהיו אוהבים ז"לז ודע שאין זה אלא כששניהם בחיים בעו"הז אבל נשמות הצדיקים שכבר מתו הם חושקים ותאבים מאד לתקן ולהיטיב תקון הנשמות אשר בחיים בע"הז אותם שהם מן השורש שלהם כי אז אין להם מעשה כדי שיקנאו בחיים לומר שהם רוצים להשלים יותר מהם כמש"ה כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה ואדרבה יש להם תועלת גדול במעשים טובים של החיים אשר הם מן שורשם עכ"ל זלה"ה זיע"א. ובזה יובן רמז הפסוק לא תשנא את אחיך בלבבך כלומר אותו אדם שהוא אחיך ממש כלומר שהנשמות שלכם שניהם משורש אחד לא תבא לשנא אותו בעבור שתרצה אתה לעשות מעשים טובים יותר ממנו כדי לינק מן השורש יותר ממנו אלא אדרבה הוכח תוכיח את עמיתך הוכח תוכיח מלשון הזמנה כמו אותה הוכחת לעבדך ליצחק ותרגם אנקלוס יתה זמינתא לעבדך ליצחק וכן כאן הוא אמר הוכח תוכיח את עמיתך כלומר תזמין מצות ומעשים טובים לצורך תקון שורשך את עמיתך יחד בשוה ולא תשא עליו חטא מלשון חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים כלומר ולא תרצה להניח עליו חסרון שתבקש ותרצה בקנאתך עמו שיהיה הוא חסר ממך שלא יוכל לינק מן השורש כמוך אלא תניחנו לינק בשוה עמך ומה בכך מאחר ששניכם משורש אחד וא"כ מעשיו יועילו לך ומעשיך יועילו לו וא"כ תזמינו תקון מעשיכם שניכם בשוה ולמה תרצה שיהיה הוא חסד ממך. ולפי פי' רש"י ז"ל שפי' בפסוק אותה הוכחת לעבדך ליצחק וז"ל ולשון הוכחת בררת וכו' ג"כ תתפרש הוכח תוכיח לפי האמור שפיר יען שיניקת האדם מן השורש שלו שלמעלה הוא ע"י בירור ניצוצי הקדושה השייכים לשורשו שלמעלה שמברר ע"י מעשיו בעו"הז וזהו הוכח תוכיח כלומר תברר ניצוצי הקדושה השייכים לשורשכם את עמיתך יחד בשוה ולמה תשנאנו ותתקנא בו שתרצה שיהיה הוא חסר ממך. או אפשר לרמוז עמיתך עם האותיות והמלה גי' תקמ"ו כמנין הר"ת של עשר ספירות שהם כח"ב חג"ת נהי"ם שעולים תקמ"ו ולז"א הוכח תוכיח את עמיתך רמז לעשר ספירות שנתברר בהם כי הגם שהבירור הוא בשבע ספירות עכ"ז הנה כל ספירה וספירה היא כלולה מעשר וצריך שיהיה הבירור בשלימות כל העשר הפרטות ופרטי פרטות עד אין תכלית:

הוכח תוכיח את עמיתך נ"ל בס"ד כפל הלשון לימד הכתוב מוסר גדול לאדם שיהיה מוחל לחבירו אע"פ שחטא לו ולא יקפיד על כל דבר כי יביט בענייניו שבינו לבין הבורא יתברך כמה חטאים חוטא להשי"ת בכל יום והוא יתברך מוחל לו ולמה יתכעס ויקפיד על חבירו שנגע בכבודו שהוא בשר ודם ובמה נחשב כבודו כנגד כבוד השי"ת וא"כ למה יתכעס על חבירו ויחרה אפו עליו עד שיאמר ראוי זה להרגו על אשר חטא לי בכו"כ וכן על זה הדרך בהפלגות שמפליג בענשו של חבירו ומה ישיב לעצמו בחטאיו שבינו למקום ושמעתי מספרים מעשה במלך א' שגזר על גנב א' לתלותו על עץ ויאמר הגנב שהוא מקבל גזרת המלך על עונו אך צריך שימתינו לו עד שיעשה לפני המלך חכמה נפלאה שהוא לבדו יודע אותה וכשימות גם היא תמות עמו לכך רוצה שילמדנה למלך כדי שתשאר בעולם ולא תאבד ויאמר לו המלך מה זאת ויאמר שהוא יודע להביא גרעין א' של תפוחים או פרי אחר ויתקן אותו בסמנים ידועים לו ויתחבנו תוך הקרקע ואחר חצי שעה יהיה הגרעין הזה אילן ויבקע הארץ ויצא אילן גדול מלא פירות ויתפלא המלך על זאת וקם ובא להגינה שלו ויבואו עם המלך המשנה שלו וגם שר האוצר לראות מעשיו של זה ויביאו לגנב גרעין של פרי וישרה אותו תוך הסמנים אשר צוה להביא לו ערך חצי שעה ויאמר הגנב עתה נגמר בישול הגרעין וצריך לתחבו בקרקע כדי שאחר חצי שעה יהיה אילן גדול אך צריך שזה התוחב את הגרעין בקרקע יהיו ידיו נקיות מן גניבה וגזל ואם מימיו גנב איזה דבר אפילו פעם אחת תפסד הסגולה של הגרעין ולא יצא והנה הוא א"א לתחוב אותו בידו כי הוא היה גנב כל ימיו על כן החזיר הגנב פניו אל המשנה ויאמר לו בכבוד תתחוב זה הגרעין בידיך ויאמר המשנה לא אכחד כי בהיותי קטן הייתי עושה הוצאות הבית של אבי בידי והייתי מרויח בהוצאות שאחשוב על אבי יותר ממה שהוצאתי ואע"פ שהייתי עדיין קטן בשנים חושש אני פן תפסיד הסגולה כי אין הידים נקיות לגמרי אח"כ פנה אל שר האוצר ויאמר בכבוד תתחוב אתה הגרעין בקרקע ויאמר אני שר האוצר שכל חשבון ממון אוצר המלך בידי ושגיאות מי יבין שמא טעיתי בחשבון וכתבתי יותר על חשבון המלך שלא כדת אז פנה הגנב אל המלך ויאמר בכבוד אדוני המלך אתה תתחוב הגרעין ויאמר המלך זוכר אני בהיותי קטן ראיתי אצל אבי המלך חוט מרגליות חשוב מאד וגנבתי אותו ממנו לכן גם ידי אינם נקיות נביא אדם אחר ואז הגנב הכה הכאה גדולה על פנים של עצמו ויפול על רגלי המלך ויאמר לו אדוני המלך הנה שר האוצר שלך טען על עצמו שידיו אינם נקיות וגם המשנה הודה שגנב מאביו בחשבון הוצאות הבית וגם אתה אדוני המלך אמרת שגנבת מאביך א"כ למה תתלני על גנבתי אשר העניות לחצה אותי וגנבתי למלאות נפשי כי ירעב ויבוש המלך ויבן כי בחכמה עשה כל זאת המעשה ויפטרהו ע"כ שמעתי הנה כי כן גם האדם אם יחטא לו חבירו יחרה אפו עליו ואומר זה ראוי לענשו כו"כ או להרגו על אשר נגע בכבודי בכו"כ ולמה לא יביט על עצמו אשר הוא חוטא כמה וכמה בכבודו יתברך וצריך שיבוש מאיליו כאשר בוש אותו המלך במעשה הנז' וז"ש הוכח תוכיח את עמיתיך ר"ל כשתבא להוכיח את עמיתיך שחטא לך ויחרה אפך בו הנה תחלה הוכח לעצמך בדברים שבינך למקום כמה וכמה חטאת ואח"כ תוכיח את עמיתיך ואז ודאי לא תשא עליו חטא אלא תמחול לו כי תאמר בלבבך אם אני אפליג עליו בעונש על חטאו לי א"כ כמה וכמה אהיה חייב עונשין להקב"ה בחטאי בכבודו כמה וכמה ועל כן ודאי לא תקום ולא תטור את בני עמך אע"פ שחטאו לך לא תעשה להם קימה ונטירה אלא ואהבת לרעך בודאי יען שאם הוא חטא לך הנה הוא עשה כמוך כי גם אתה חטאת בכבוד השי"ת או הכונה אם הוא חטא לך הנה הוא אדם כמוך אבל אתה תבין כי אני ה' ואתה בשר ודם חוטא לי כמה וכמה צריך אתה לקבל נקמה ועונשים כפי ערך העונש שאתה תרצה לעשות לחבירך בנקמתך בחטאו לך:

לא תשנא את אחיך בלבבך פי' אם אתה רואהו עושה איסור לא תהי' כמחריש מלהוכיחו אל פניו לומר בלבבך הלואי ויעשה עוד כהנה וכהנה למען ילעט רשע וימות, אלא הוכח תוכיח אפי' מאה פעמים: